הבל הבלים

הֲבֵל הֲבָלִים

שטויות, דברים בטלים.
- הוא העז לטעון כי לא נכח במקום אף על פי שכמה אנשים העידו שראו אותו שם? הבל הבלים!
- "ויתן המלך את הכסף בירושלים כאבנים לזה נאה לומר הבל הבלים" (דברים רבה, פרשה א', סימן ה')
- "כשאדם נער - אומר דברי זמר, הגדיל - אומר משלות, הזקין - אומר: הבל הבלים". (ר' יונתן, על שלושת ספרי שלמה המלך)

מקור הביטוי במקרא: "הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל" (קהלת א, ב). משמעות המילה הבל נסובה סביב משמעותו של דבר החולף במהרה. עניין זמני שאין לו קיום לאורך זמן (בניגוד גמור לאות-קין הנחתמת לנצח), המקור שנמצא בקהלת מתכוון שהכול חולף והחיים הם דבר בר חלוף.