שטות

שְׁטוּת[עריכה]

לשון חז"ל מה שלא מתאים החכמה האנושית. מה שאין בו חכמה או סותר אותה.
- דברי שטות דומים הם לכלי שק. מה כלי שק במהרה את קונהו אבל לא במהרה את קורעו. כך הם דברי שטות נוחים לקנות וקשה לאבד אבות דרבי נתן פ' לא
- ”וקרח שפקח היה מה ראה לשטות הזה“ (במדבר רבה, פרשה יח, סימן ח)
- "יֵשְׁנָן בָּנוֹת, יֵשְׁנָן בָּנוֹת / אֲשֶׁר קוֹרְאוֹת לְלֹא בּוּשָׁה / אֶת הַשְּׁטֻיּוֹת בְּ"לָאִשָּׁה" / וְזֶה, אִם תִּשְׁאָלוּ אוֹתִי, / כָּל עוֹלָמָן הַתַּרְבּוּתִי." (יֵשְׁנָן בָּנוֹת, מאת יורם טהרלב)
- "כִּי בָּא לִי לִרְקׂד, בָּא לִי שְׁטֻיּוֹת, / בָּא לִי לִצְחׂק, וְלׂא בָּא לִי עָלֶיךָ; / בָּא לִי בַּיָּמִים וּבָא לִי בַּלֵּילוֹת, / בָּא לִי לִצְעׂק – אֲנִי פְרֵחָה!" (שִׁיר הַפְרֵחָה, מאת אסי דיין)