קהלת

קֹהֶלֶת

אחת מחמש המגילות הכוללת אוסף של פתגמים, דברי חכמה, עצות לחיים טובים ואזהרות במקרה של הליכה בדרך חיים שלא נכונה.
- ”קֹהֶלֶת אֵינוֹ מְטַמֵּא אֶת הַיָּדַיִם, כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּאי; וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, מְטַמֵּא אֶת הַיָּדָיִם.“ (משנה, מסכת עדיות – פרק ה, משנה ג)
- ”וְאִם נֶחְלְקוּ, לֹא נֶחְלְקוּ אֶלָּא עַל קֹהֶלֶת.“ (משנה, מסכת ידים – פרק ג, משנה ה)
- ”שלשה כתובים קטנים הם – הרואה שיר השירים בחלום, יצפה לחסידות; קהלת, יצפה לחכמה; קינות, ידאג מן הפורענות.“ (בבלי, מסכת ברכות – דף נז, עמוד ב)

המגילה נקראת כך ע"ש הכינוי שבחר לעצמו מחברה האלמוני ”דִּבְרֵי קֹהֶלֶת בֶּן-דָּוִד מֶלֶךְ בִּירוּשָׁלִָם“ (קהלת א, פסוק א) אשר לפי פשט הפסוק, טוען כי הוא שלמה המלך. הכינוי (ושם הספר) תורגם ליוונית כ־Ekklēsiastḗs) Ἐκκλησιαστής) – של הכנסיה, ועל־כן יש להניח כי פירושו המקורי מטיף – אחד שנואם לפני קהל.