שיחה:הבל

פירוש בלשון המקרא

לענ"ד, פירוש המלה המקורי איננו "כחש" אלא "רוח". בנגוד ל"חומר", דבר שיש בו ממש, הרוח כלה ונעלמת.

ד"א, פירוש זה נעדר לחלוטין מהערך, על אף שחלק מהמקורות כאן בודאי מתיחסים אליו דווקא (והוא שכיח בלשוננו: הבל פה, למשל).

במקרא שכיח מאד הפירוש (המושאל לדעתי) "שטות" (ולאו דווקא כחש, שהוא מקרה פרטי שלה). -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

הבל – רוח

ידידיה, העריכות שלך לא מדויקות. הבל במשמעות של שטות זו הרחבה (או השאלה) של המשמעות של רוח, גם בלשון התנ"ך. ראה למשל משלי כא:6 – "הבל נדף" (על משקל "תדפנו רוח"). וגם: "והנה הכל הבל ורעות רוח" – יהיה מוזר לומר ששני הביטויים לא קשורים בשורשם. דגש - שיחה 16:18, 3 בנובמבר 2021 (IST)

תודה על ההערה, מעניין. עמנואל הרומי מפרש הבל נידף "דבר שאין לו מעמד וקיום". יתכן שיש לדייק את משמעות המילה בלשון המקרא ברוח זו גם בראשית קהלת. אמנם בזכריה בבירור הקבלה לאוון ולשקר, ושם אולי הרחבה מסוימת.

ברור שיש קשר בין פירושים 1 ו־2, אך ברור גם שלא ניתן לכתוב שלשון המקרא שאלה מלשון חכמים... מוזמן להציע ניסוח/עיצוב טוב יותר לדף. לילה טוב.. ידידיה צ' צבאן (שיחה) 22:51, 3 בנובמבר 2021 (IST)

ראיה חזקה יותר לדבריך בישעיהו נז:13 – "את כולם ישא רוח יקח הבל". סיכום מעניין מצאתי באתר תנ"ך ממלכתי. עדיין מתלבט על הניסוח והעיצוב. ידידיה צ' צבאן (שיחה) 23:09, 3 בנובמבר 2021 (IST)

דווקא יותר סביר. א' משמעות מוחשית למילה תמיד קודמת למשמעות מופשטת, ומעט מאוד קורה להיפך. דגש הדגים לך עם רוח, המשמעותת המוחשית (אויר) קדמה למשמעות המופשטת (יסוד החיים). ב' ייתכן שהמשמע בלשון המקרא היה קיים קודם, ופשוט לא נכנס לקורפוס (המילה "גבינה" היא יחידאית במקרא, בספר איוב; אך זו מילה נפוצה למדי בחז"ל). CrescentStorm (שיחה) 21:50, 5 באוגוסט 2025 (IDT)

סברה נאה, אלא שעלינו למצוא לה מקור. בערך מופיע רד"ק התומך בדעה המופיעה בו כעת. הצצתי ב־HALOT וגם הוא אינו מזכיר המשמעות המוחשית כפירוש מקראי אלא בלשון חכמים.
אכתוב בערך קמעא על משמעות השורש הערבי המקביל (וראוי להוסיף גם תיגרית, אלא שאיני בקי בשפה זו). ידידיה צ' צבאן (שיחה) 00:07, 7 באוגוסט 2025 (IDT)

בדקתי במילונים בסיוע AI, כי HALOT טען שהבל בתגרנית זה פטפט. אבל נראה יותר שעניינו תנועה שאינה סדירה (אם כי פטפוט הוא אחת המשמעויות). והשווה לשורש הבב שעסקנו בו אך לאחרונה בערך אבבית! נראה שורש שניהם – "הב" – קשור לתנועה, ומכאן בהכפלה הבהב.
תודה מר סער סהר על הערותיך החכמות שהובילונו עד תגלית מרגשת זו! ידידיה צ' צבאן (שיחה) 14:20, 7 באוגוסט 2025 (IDT)