דבור

דִּבּוּר[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	דיבור
הגייה^*	dibur
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ד־ב־ר
דרך תצורה	משקל קִטּוּל
נטיות	ר׳ דיבּוּרים; דיבּוּר־, ר׳ דיבּוּרֵי־; כ׳ דיבּוּרוֹ

לשון חז"ל הפקת קול בעל משמעות בשפה אנושית.
- ”נִשֵּׂאת לְאַחֵר וְהָיוּ לָהּ בָּנִים הֵימֶנּוּ, וְהִיא תוֹבַעַת כְּתֻבָּתָהּ, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, אוֹמְרִים לָהּ, שְׁתִיקוּתִיךְ יָפָה לִיךְ מִדִּבּוּרִיךְ.“ (משנה, מסכת גיטין – פרק ד, משנה ח)
- ”אֲבָל אָמְרוּ, מִי שֶׁפָּרַע מֵאַנְשֵׁי דוֹר הַמַּבּוּל וּמִדּוֹר הַפְלָגָה, הוּא עָתִיד לְהִפָּרַע מִמִּי שֶׁאֵינוֹ עוֹמֵד בְּדִבּוּרוֹ.“ (משנה, מסכת בבא מציעא – פרק ד, משנה ב)
- ”הַלּוֹמֵד מֵחֲבֵרוֹ פֶּרֶק אֶחָד, אוֹ הֲלָכָה אַחַת, אוֹ פָסוּק אֶחָד, אוֹ דִבּוּר אֶחָד, אוֹ אֲפִלּוּ אוֹת אַחַת, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁצָּרִיךְ לִנְהָג בּוֹ כָבוֹד.“ (משנה, מסכת אבות – פרק ו, משנה ג)
- הדיבור הוא אחד מהמאפיינים המייחדים את האדם משאר החיות.
[סלנג] שיחה אישית.
- בוא רגע יש לי איתך איזה דיבור.

ערך בוויקיפדיה: דיבור

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: דבור

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	דבור
הגייה^*	davur
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	ד־ב־ר
דרך תצורה	משקל קָטוּל
נטיות	נ׳ דְּבוּרָה, ר׳ דְּבוּרִים, נ"ר דְּבוּרוֹת

מילה או מקבץ מילים שנהגה בפה.
- ”תַּפּוּחֵי זָהָב בְּמַשְׂכִּיּוֹת כָּסֶף דָּבָר דָּבֻר עַל אָפְנָיו“ (משלי כה, פסוק יא)

[עממי] צרעה גדולה ותוקפנית בעלת פסים חומים וצהובים, ועוקץ נוטף ארס.
- ”כידוע הוא, שהדבורה מחוננת באינטליגנציה טבעית, העומדת לה במערכה עם אויביה, שהמסוכנת שבהן היא הצרעה (דבור).“ ("דבר", 26 באפריל 1959, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
(צה"ל) ספינה סיור קלה בחיל הים הישראלי, ששימשה למשימות ביטחון שוטף לאורך החופים.
- ”תחנת מכ"ם חופית זיהתה מטרה חשודה במרחק של 2.5 ק"מ מהחוף וספינת דבור הוזעקה לעברה.“ ("מעריב", 2 באוגוסט 1990, באתר עיתונות יהודית היסטורית)

מערבית: دَبُّور (דַּבּוּר) – צרעה. המילה חולקת מקור משותף עם המילה דבורה, ור' שם לפירוט.

ערך בוויקיפדיה: צרעה מזרחית

ערך בוויקיפדיה: דבור (כלי שיט)

טקסונומיה בוויקימינים: Vespa orientalis