מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי |
כתיב מלא | שיחה |
הגייה* | Sicha |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | שׂ־י־ח |
דרך תצורה | משקל קְטִילָה |
נטיות | ר׳ שִׂיחוֹת, שִׂיחַת־ |
- דיבור בין שני אנשים או יותר.
- ”מָה-אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ; כָּל-הַיּוֹם הִיא שִׂיחָתִי. מֵאֹיְבַי תְּחַכְּמֵנִי מִצְוֹתֶךָ; כִּי לְעוֹלָם הִיא לִי. מִכָּל-מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתִּי; כִּי עֵדְוֹתֶיךָ שִׂיחָה לִי.“ (תהלים קיט, פסוקים צז–צט)
- ”וְאַל תַּרְבֶּה שִׂיחָה עִם הָאִשָּׁה – בְּאִשְׁתּוֹ אָמְרוּ, קַל וָחֹמֶר בְּאֵשֶׁת חֲבֵרוֹ; מִכָּאן אָמְרוּ חֲכָמִים – כָּל זְמַן שֶׁאָדָם מַרְבֶּה שִׂיחָה עִם הָאִשָּׁה, גּוֹרֵם רָעָה לְעַצְמוֹ, וּבוֹטֵל מִדִּבְרֵי תוֹרָה, וְסוֹפוֹ יוֹרֵשׁ גֵּיהִנָּם.“ (משנה, מסכת אבות – פרק א, משנה ה)
- הרצאה בנושא מסויים.
- המילה מופיעה פעמיים במקרא, בפסוקים לעיל. שם פעולה מן הפועל שָֹח.
השורש שׂיח |
השורש שׂ־י־ח הוא שורש מגזרת נע"ו/י.
שׂ־י־ח |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
קַל |
שָׂח |
שָׂח |
יָשִׂיחַ |
שִׂיחַ |
לָשִׂיחַ |
נִפְעַל |
|
|
|
|
|
הִפְעִיל |
הֵשִׂיחַ |
מֵשִׂיחַ |
יָשִׂיחַ |
הָשֵׂחַ |
לְהָשִׂיחַ |
הֻפְעַל |
|
|
|
-אין- |
-אין- |
פִּעֵל |
שׂוֹחֵחַ |
מְשׂוֹחֵחַ |
יְשׂוֹחֵחַ |
שׂוֹחֵחַ |
לְשׂוֹחֵחַ |
פֻּעַל |
|
|
|
-אין- |
-אין- |
הִתְפַּעֵל |
|
|
|
|
|
|
|
ניתוח דקדוקי |
כתיב מלא | |
הגייה* | |
חלק דיבר | |
מין | |
שורש | שׁ־ו־ח |
דרך תצורה | |
נטיות | |
- לשון המקרא בור חפירה
- ”רֶשֶׁת הֵכִינוּ לִפְעָמַי כָּפַף נַפְשִׁי כָּרוּ לְפָנַי שִׁיחָה נָפְלוּ בְתוֹכָהּ סֶלָה“ (תהלים נז, פסוק ז)
- ”כרו לי זדים שיחות“ (תהלים קיט, פסוק פה)