מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
שיחה
|
הגייה* |
Sicha
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
נקבה
|
שורש |
שׂ־י־ח
|
דרך תצורה |
משקל קְטִילָה
|
נטיות |
ר׳ שִׂיחוֹת, שִׂיחַת־
|
- דיבור בין שני אנשים או יותר.
- ”מָה-אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ; כָּל-הַיּוֹם הִיא שִׂיחָתִי. מֵאֹיְבַי תְּחַכְּמֵנִי מִצְוֹתֶךָ; כִּי לְעוֹלָם הִיא לִי. מִכָּל-מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתִּי; כִּי עֵדְוֹתֶיךָ שִׂיחָה לִי.“ (תהלים קיט, פסוקים צז – צט)
- ”וְאַל תַּרְבֶּה שִׂיחָה עִם הָאִשָּׁה – בְּאִשְׁתּוֹ אָמְרוּ, קַל וָחֹמֶר בְּאֵשֶׁת חֲבֵרוֹ; מִכָּאן אָמְרוּ חֲכָמִים – כָּל זְמַן שֶׁאָדָם מַרְבֶּה שִׂיחָה עִם הָאִשָּׁה, גּוֹרֵם רָעָה לְעַצְמוֹ, וּבוֹטֵל מִדִּבְרֵי תוֹרָה, וְסוֹפוֹ יוֹרֵשׁ גֵּיהִנָּם.“ (משנה, מסכת אבות – פרק א, משנה ה)
- הרצאה בנושא מסויים.
- המילה מופיעה פעמיים במקרא, בפסוקים לעיל. שם פעולה מן הפועל שָֹח.
השורש שׂיח
|
השורש שׂ־י־ח הוא שורש מגזרת נע"ו/י.
שׂ־י־ח
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
שָׂח
|
שָׂח
|
יָשִׂיחַ
|
שִׂיחַ
|
לָשִׂיחַ
|
נִפְעַל
|
|
|
|
|
|
הִפְעִיל
|
הֵשִׂיחַ
|
מֵשִׂיחַ
|
יָשִׂיחַ
|
הָשֵׂחַ
|
לְהָשִׂיחַ
|
הֻפְעַל
|
|
|
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
שׂוֹחֵחַ
|
מְשׂוֹחֵחַ
|
יְשׂוֹחֵחַ
|
שׂוֹחֵחַ
|
לְשׂוֹחֵחַ
|
פֻּעַל
|
|
|
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
|
|
|
|
|
| |
|
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
|
הגייה* |
|
חלק דיבר |
|
מין |
|
שורש |
שׁ־ו־ח
|
דרך תצורה |
|
נטיות |
|
- לשון המקרא בור חפירה
- ”רֶשֶׁת הֵכִינוּ לִפְעָמַי כָּפַף נַפְשִׁי כָּרוּ לְפָנַי שִׁיחָה נָפְלוּ בְתוֹכָהּ סֶלָה“ (תהלים נז, פסוק ז)
- ”כרו לי זדים שיחות“ (תהלים קיט, פסוק פה)