הגיג
מראה
הָגִיג
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | הגיג |
הגייה* | hagig |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ה־ג־י/ה |
דרך תצורה | משקל קַטְלִיל |
נטיות | הֲגִיג־; ר׳ הֲגִיגִים, הֲגִיגֵי־ |
- דפוס בתודעה, תפיסה העולה מן השכל, ולא נקלטה מן החוץ.
- ”אֲמָרַי הַאֲזִינָה יהוה; בִּינָה הֲגִיגִי.“ (תהלים ה, פסוק ב)
- ”חַם־לִבִּי בְּקִרְבִּי, בַּהֲגִיגִי תִבְעַר־אֵשׁ; דִּבַּרְתִּי בִּלְשׁוֹנִי.“ (תהלים לט, פסוק ד)
- ”כתבתים שתי שנים, אך לאחר מכן חדלתי; ה"פייזאנים" וכל מיני הגיגים של המחבר היו יוצאים מתחת עטי אסימוניים. הדיאלוג לבדוֹ הצליח בידי.“ (תולדותיי, מאת יצחק באבל, תרגום: אברהם שלונסקי, בפרויקט בן יהודה)
- ”אין הספרות אלא היסטוריה בתמונות, בהגיגים, בשירים ובחזיונות.“ (אקדמות לספרות ההשכלה, מאת אליעזר שטיינמן, בפרויקט בן יהודה)
- ”לכאורה אין הוא מתייחס לקיומי, אבל קולו הרם, וגילוי הגיגיו באוזני אשתו, מרמזים כי אולי הוא מתכוון להשמיע את הדברים באוזניי.“ (בעל הבית, מאת ש' שפרה, בפרויקט בן יהודה)
- "עוד הגיגיי הומים בי / ולטיפת קרן שמש / חוט שרעפיי גדעה באחת" (דרך המלך , מאת שייקה פייקוב)
גיזרון
[עריכה]- המילה מופיעה פעמיים בלבד במקרא, בפסוקים לעיל.