נאום

נְאוּם

דברים הנאמרים בפני קהל, עפ"ר ברשמיות.
- ”וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ, וַיֹּאמַר – נְאֻם בִּלְעָם, בְּנוֹ בְעֹר; וּנְאֻם הַגֶּבֶר, שְׁתֻם הָעָיִן.“ (במדבר כד, פסוקים ג–טו)
- ”וְאֵלֶּה דִּבְרֵי דָוִד, הָאַחֲרֹנִים; נְאֻם דָּוִד בֶּן־יִשַׁי, וּנְאֻם הַגֶּבֶר הֻקַם עָל – מְשִׁיחַ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב, וּנְעִים זְמִרוֹת יִשְׂרָאֵל.“ (שמואל ב׳ כג, פסוק א)
- ”הִנְנִי עַל־הַנְּבִיאִם, נְאֻם־יְהוָה; הַלּקְחִים לְשׁוֹנָם, וַיִּנְאֲמוּ נְאֻם.“ (ירמיהו כג, פסוק לא)
- ”דִּבְרֵי אָגוּר בִּן־יָקֶה, הַמַּשָּׁא; נְאֻם הַגֶּבֶר לְאִיתִיאֵל, לְאִיתִיאֵל וְאֻכָל.“ (משלי ל, פסוק א)

לשון המקרא ושם מופיע תמיד בכתיב חסר; רק בירמיהו ז, פסוק ל מופיע בכתיב מלא.

ערך בוויקיפדיה: נאום