אנושי
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אֱנוֹשִׁי[עריכה]
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | אנושי |
הגייה* | enoshi |
חלק דיבר | שם־תואר |
מין | זכר |
שורש | א־נ־שׁ א |
דרך תצורה | אנוש + ־ִי |
נטיות | נ. אֱנוֹשִׁית |
- לשון ימי הביניים נאמר על דבר שהוא ממין האדם, בשונה מבריות אחרות.
- ”אל תחשוב כי הנאתו הנאה אנושית אך הנאה בהמית איננו מבינה.“ (ספר הכוזרי, מאת יהודה הלוי, תרגום: יהודה אבן תיבון, 1167, באתר מאגרים)
- "הַטָּעוּת – תְּכוּנָה אֱנוֹשִׁית". (הִיאֵרוֹנִימוּס, "אִגְּרוֹת")[1]
- בהשאלה מן (1): מוסרי, מתחשב, ראוי.
- ”אי אפשר לומר, שאת יחסנו האנושי לאומללים, יחס אומללים לאומללים, מלוה הצניעות הגמורה.“ (ציונים ח, מאת יוסף חיים ברנר, 1920, באתר מאגרים)
גזרון[עריכה]
- מן אֶנוֹשׁ.
צירופים[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
- הומני (2)
ניגודים[עריכה]
תרגום[עריכה]
- אנגלית: humane
- גרמנית: human
- רוסית: человечный
ראו גם[עריכה]
סימוכין[עריכה]
- ↑ גדליה אלקושי, אוצר פתגמים וניבים לאטיניים, תשמ"ב.