אנושי

אֱנוֹשִׁי

לשון ימי הביניים נאמר על דבר שהוא ממין האדם, בשונה מבריות אחרות.
- ”אל תחשוב כי הנאתו הנאה אנושית אך הנאה בהמית איננו מבינה.“ (ספר הכוזרי, מאת יהודה הלוי, תרגום: יהודה אבן תיבון, 1167, באתר מאגרים)
- "הַטָּעוּת – תְּכוּנָה אֱנוֹשִׁית". (הִיאֵרוֹנִימוּס, "אִגְּרוֹת")^[1]
בהשאלה מן (1): מוסרי, מתחשב, ראוי.
- ”אי אפשר לומר, שאת יחסנו האנושי לאומללים, יחס אומללים לאומללים, מלוה הצניעות הגמורה.“ (ציונים ח, מאת יוסף חיים ברנר, 1920, באתר מאגרים)