לדלג לתוכן

ארס

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
לערך העוסק בהופעל אֹרָס; ראו ארש.
לערך העוסק באַרס; ראו ערס.

אֵרֵס (גם אֵרַשֹ)

[עריכה]
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא אירס גם אירש
שורש וגזרה א־ר־ס א
בניין פִּעֵל
  1. קשירת קשר מחייב עם אשה הכולל מתן שווי ממוני לידי האשה ,או לידי אביה . קשר מקדים לנישואין.
    • ”וּמִי הָאִישׁ אֲשֶׁר אֵרַשׂ אִשָּׁה וְלֹא לְקָחָהּ יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ פֶּן-יָמוּת בַּמִּלְחָמָה וְאִישׁ אַחֵר יִקָּחֶנָּה.“ (דברים כ, פסוק ז)
    • ”וַיִּשְׁלַח דָּוִד מַלְאָכִים אֶל-אִישׁ-בֹּשֶׁת בֶּן-שָׁאוּל לֵאמֹר תְּנָה אֶת-אִשְׁתִּי אֶת-מִיכַל אֲשֶׁר אֵרַשְֹתִי לִי בְּמֵאָה עָרְלוֹת פְּלִשְׁתִּים.“ (שמואל ב׳ ג, פסוק יד)
    • וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי, לְעוֹלָם; וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט, וּבְחֶסֶד וּבְרַחֲמִים. וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי, בֶּאֱמוּנָה; וְיָדַעַתְּ, אֶת-יְהוָה.“ (הושע ב, פסוקים כאכב)
    • ”בזמן שהיה מיהודה וארס אשה מיהודה מגליל וארס אשה מגליל“ (תוספתא, מסכת כתובותפרק יב, הלכה ה)
    • אימתי, בשעה שארס את מיכל. מה שאול מחשב ואומר, ויאמר שאול אתננה לו ותהי לו למוקש (משנת רבי אליעזר פרשה ז)

גיזרון

[עריכה]
  • במקרא מופיע השורש א־ר־שׂ, בשי"ן שמאלית.
  • בשפות שמיות אחרות: אכדית: erisu ‏[1]; ארמית: ארס [1]; ערבית: ערוש [1]; אשורית: אִרִשֻ [2] [דרושה הבהרה][דרוש מקור].
  • סברה אחרת היא כי מקור המילה בשמו של אֵרוֹס, אל האהבה והפריון במיתולוגיה היוונית [3].
  • מקבילות בערבית: عريس (עריס) בהוראת "חתן"; عروس (ערוס) בהוראת "כלה".

מידע נוסף

[עריכה]
  • במקורות מדובר בקשר מחייב גם אם אינו סופי, כיום מכנים אירוסין למסיבת שידוכים שאין בה התחייבות הלכתית-משפטית.

צירופים

[עריכה]

נגזרות

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]
  • אנגלית: engage‏‏‏‏

ראו גם

[עריכה]

אֶרֶס

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא ארס
הגייה* eres
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש א־ר־ס ב
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות נ"י אַרְסִי אַרְסוֹ אַרְסָהּ אַרְסָם
  1. לשון חז"ל חומר מזיק, גם לכלוך וזוהמה.
  2. חומר ביולוגי רעיל המופק מגופם של בעלי חיים ועשוי לגרום לפציעה או אף למוות.

נגזרות

[עריכה]

צירופים

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]
  • אנגלית: venom‏‏‏‏

סמוכין

[עריכה]