מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מדורה
הגייה * medura
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ד־ו־ר
דרך תצורה משקל מַקְטֵלָה
נטיות ר׳ מְדוּרוֹת; מְדוּרַת־, ר׳ מְדוּרוֹת־
מדורה הדלקת אש בצורה מבוקרת בחוץ למטרות חימום , בישול , איתות וכאירוע חברתי .
”...הִרְחִב מְדֻרָתָהּ , אֵשׁ וְעֵצִים הַרְבֵּה – נִשְׁמַת יהוה כְּנַחַל גָּפְרִית, בֹּעֲרָה בָּהּ.“ (ישעיהו ל , פסוק לג ) ”לָכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יהוה; אוֹי עִיר הַדָּמִים, גַּם־אֲנִי אַגְדִּיל הַמְּדוּרָה .“ (יחזקאל כד , פסוק ט ) ”מְשַׁלְשְׁלִין אֶת הַפֶּסַח בַּתַּנּוּר עִם חֲשֵׁכָה; וּמַאֲחִיזִין אֶת הָאוּר בִּמְדוּרַת בֵּית הַמּוֹקֵד.“ (משנה, מסכת שבת – פרק א, משנה יא ) ”וְהַנֵּרוֹת דּוֹלְקִין מִכָּאן וּמִכָּאן, עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לְבֵית הַטְּבִילָה, וּמְדוּרָה הָיְתָה שָׁם[...]; יָרַד וְטָבַל, עָלָה וְנִסְתַּפַּג, וְנִתְחַמַּם כְּנֶגֶד הַמְּדוּרָה .“ (משנה, מסכת תמיד – פרק א, משנה א ) ”הָרוּחַ נוֹשֶׁבֶת קְרִירָה, / נוֹסִיפָה קֵיסָם לַמְּדוּרָה , / וְכָךְ בִּזְרוֹעוֹת אַרְגָּמָן / בָּאֵשׁ יַעֲלֶה כְּקָרְבָּן;“ (הַפִינְגָ'אן חיים חפר בזֶמֶרֶשֶׁת )
המשמע הוא 'ערימה עגולה', משם 'ערימה להדלקת אש': השורש ד־ו־ר משמש בהוראת הקפה וסיבוב (ראו דּוּר 'עיגול', דָּר ), כמו למשל ”וְחָנִיתִי כַדּוּר עָלָיִךְ“ (ישעיהו כט , פסוק ג ) . כן יתכן שהשורש בא בהוראת שריפה, כמו ”וְגַם דּוּר הָעֲצָמִים תַּחְתֶּיהָ“ (יחזקאל כד , פסוק ה ) .
ובערבית שורש ד-ו-ר; د و ر , מקושר לעגול ,סבוב. לדוגמא במילה: ( يُدَوِّرُ; יֻדָאִרֻ )= להסתובב במעגל, להסתחרר.(ראה ערך: כדור ).
תמונות ומדיה בוויקישיתוף:
מדורות
ערך בוויקיפדיה: מדורה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מדורות