מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי |
כתיב מלא | מכתב |
הגייה* | michtav |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | כ־ת־ב |
דרך תצורה | משקל מִקְטָל |
נטיות | מִכְתָּבִים, נ"י: מִכְתַּב-, נ"ר: מִכְתְּבֵי-, כ': מִכְתָּבָהּ, מִכְתָּבִי, מִכְתְּבֵיהֶן, מִכְתָּבֵינוּ |
מכתב ומעטפתו
- דף עליו כתוב מסר הנשלח לאדם מרוחק.
- ”וַיָּבֹא אֵלָיו מִכְתָּב מֵאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא לֵאמֹר...“ (דברי הימים ב׳ כא, פסוק יב)
- "המכתבין שבכרכים אין קורין בהן אם היה דבר שהוא צורך מדינה מותר..." (תוספתא, סדר מועד, מסכת שבת , פרק י"ח, ד')
- "...אַל יִפָּלֵא בְּעֵינֶיךָ אֲשֶׁר לֹא הֲשִׁיבוֹתִיךָ עַד כֹּה עַל מִכְתָּבֶיךָ..." "איגרות 1868", מנדלי מוכר ספרים
- "הַתּלוּנוֹת הָרַבּוֹת אֲשֶׁר יִתְלוֹנְנוּ יוֹשְׁבֵי הַמְּחוֹזוֹת [...] בְּמִכְתְּבֵיהֶם אֵלֵינוּ..." "שנאת עולם לעם עולם", נחום סוקולוב
- "מִכְתָּבֶיהָ הִנָּם לִי כְּסֵפֶר הַסְּפָרִים. אֶת הַכֹּל אֲנִי מוֹצֵא שַׁם. גְּדוֹלוֹת וּנְצוּרוֹת, אֲשֶׁר אִישׁ לֹא יִרְאָן." "הצלב", תרגם: אורי ניסן גנסין
- לשון המקרא דְּבַר כְּתָב, כְּתִיבָה.
- ”וְהַלֻּחֹת-מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים הֵמָּה; וְהַמִּכְתָּב, מִכְתַּב אֱלֹהִים הוּא-חָרוּת עַל-הַלֻּחֹת“ (שמות לב, פסוק טז)
- "עשרה דברים נבראו בין השמשות-פי הארץ, פי הבאר, פי האתון, והקשת, והמן, והמטה, והשמיר, והכתב, והמכתב, והלוחות" (משנה, סדר נזיקין, מסכת אבות, פרק ה')
- מן השורש המקראי כת"ב שהוראתו היסודית היא חריתה, השוו לערבית: كَتَبَ-כָּתַב, كِتَاب- מכתב, וכן לארמית: כְּתַב.
 ערך בוויקיפדיה: מכתב |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מכתבים |
השורש כתב |
השורש כ־ת־ב הוא שורש מגזרת השלמים.
כ־ת־ב |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
קַל |
כָּתַב |
כּוֹתֵב
(ב׳ פעוּל: כָּתוּב) |
יִכְתֹּב |
כְּתֹב |
לִכְתֹּב |
נִפְעַל |
נִכְתַּב |
נִכְתָּב |
יִכָּתֵב |
הִכָּתֵב |
לְהִכָּתֵב |
הִפְעִיל |
הִכְתִּיב |
מַכְתִּיב |
יַכְתִּיב |
הַכְתֵּב |
לְהַכְתִּיב |
הֻפְעַל |
הֻכְתַּב |
מֻכְתָּב |
יֻכְתַּב |
-אין- |
-אין- |
פִּעֵל |
כִּתֵּב |
מְכַתֵּב |
יְכַתֵּב |
כַּתֵּב |
לְכַתֵּב |
פֻּעַל |
כֻּתַּב |
מְכֻתָּב |
יְכֻתַּב |
-אין- |
-אין- |
הִתְפַּעֵל |
הִתְכַּתֵּב |
מִתְכַּתֵּב |
יִתְכַּתֵּב |
הִתְכַּתֵּב |
לְהִתְכַּתֵּב |
|
|
ניתוח דקדוקי |
כתיב מלא | מכותב |
הגייה* | mechutav |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | כ־ת־ב |
דרך תצורה | בינוני של בניין פועל |
נטיות | נ': מְכֻתֶּבֶת, ר"ז: מְכֻתָּבִים, ר"נ: מְכֻתָּבוֹת |
- לשון ימי הביניים הַמֻּבָּע בִּכְתִיבָה, כָּתוּב.
- "וְעל כן אֶת צְפונוֹ שָׂם גלויוֹ בעט אהבה עֲלֵי לוּחַ לבבות. מְכֻתָּב לא בעט קָנֶה וּבדיוֹ..." "עָדָה משירך חֶלְיוֹ וְעֶדְיוֹ", יצחק אבן עזרא
- עברית חדשה (בתכתובת אינטרנטית) מִי הַמִּכְתָּב מְשֻׁיָּךְ אֵלָיו וְהוּא נִבְחָר שֶׁיִּשָּׁלֵחַ אֵלָיו.
- ראש המחלקה לכוח אדם היה מכותב בכל מכתבי החברה ששלחה באשר לגיוס עובדים חדשים.
השורש כתב |
השורש כ־ת־ב הוא שורש מגזרת השלמים.
כ־ת־ב |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
קַל |
כָּתַב |
כּוֹתֵב
(ב׳ פעוּל: כָּתוּב) |
יִכְתֹּב |
כְּתֹב |
לִכְתֹּב |
נִפְעַל |
נִכְתַּב |
נִכְתָּב |
יִכָּתֵב |
הִכָּתֵב |
לְהִכָּתֵב |
הִפְעִיל |
הִכְתִּיב |
מַכְתִּיב |
יַכְתִּיב |
הַכְתֵּב |
לְהַכְתִּיב |
הֻפְעַל |
הֻכְתַּב |
מֻכְתָּב |
יֻכְתַּב |
-אין- |
-אין- |
פִּעֵל |
כִּתֵּב |
מְכַתֵּב |
יְכַתֵּב |
כַּתֵּב |
לְכַתֵּב |
פֻּעַל |
כֻּתַּב |
מְכֻתָּב |
יְכֻתַּב |
-אין- |
-אין- |
הִתְפַּעֵל |
הִתְכַּתֵּב |
מִתְכַּתֵּב |
יִתְכַּתֵּב |
הִתְכַּתֵּב |
לְהִתְכַּתֵּב |
|
|