מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
מכתב
|
הגייה* |
michtav
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
כ־ת־ב
|
דרך תצורה |
משקל מִקְטָל
|
נטיות |
מִכְתָּבִים, נ"י: מִכְתַּב-, נ"ר: מִכְתְּבֵי-, כ': מִכְתָּבָהּ, מִכְתָּבִי, מִכְתְּבֵיהֶן, מִכְתָּבֵינוּ
|
- דף עליו כתוב מסר הנשלח לאדם מרוחק.
- ”וַיָּבֹא אֵלָיו מִכְתָּב מֵאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא לֵאמֹר...“ (דברי הימים ב׳ כא, פסוק יב)
- "המכתבין שבכרכים אין קורין בהן אם היה דבר שהוא צורך מדינה מותר..." (תוספתא, סדר מועד, מסכת שבת , פרק י"ח, ד')
- "...אַל יִפָּלֵא בְּעֵינֶיךָ אֲשֶׁר לֹא הֲשִׁיבוֹתִיךָ עַד כֹּה עַל מִכְתָּבֶיךָ..." "איגרות 1868", מנדלי מוכר ספרים
- "הַתּלוּנוֹת הָרַבּוֹת אֲשֶׁר יִתְלוֹנְנוּ יוֹשְׁבֵי הַמְּחוֹזוֹת [...] בְּמִכְתְּבֵיהֶם אֵלֵינוּ..." "שנאת עולם לעם עולם", נחום סוקולוב
- "מִכְתָּבֶיהָ הִנָּם לִי כְּסֵפֶר הַסְּפָרִים. אֶת הַכֹּל אֲנִי מוֹצֵא שַׁם. גְּדוֹלוֹת וּנְצוּרוֹת, אֲשֶׁר אִישׁ לֹא יִרְאָן." "הצלב", תרגם: אורי ניסן גנסין
- לשון המקרא דְּבַר כְּתָב, כְּתִיבָה.
- ”וְהַלֻּחֹת-מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים הֵמָּה; וְהַמִּכְתָּב, מִכְתַּב אֱלֹהִים הוּא-חָרוּת עַל-הַלֻּחֹת“ (שמות לב, פסוק טז)
- "עשרה דברים נבראו בין השמשות-פי הארץ, פי הבאר, פי האתון, והקשת, והמן, והמטה, והשמיר, והכתב, והמכתב, והלוחות" (משנה, סדר נזיקין, מסכת אבות, פרק ה')
- מן השורש המקראי כת"ב שהוראתו היסודית היא חריתה, השוו לערבית: كَتَبَ-כָּתַב, كِتَاب- מכתב, וכן לארמית: כְּתַב.
ערך בוויקיפדיה: מכתב |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מכתבים |
השורש כתב
|
השורש כ־ת־ב הוא שורש מגזרת השלמים.
כ־ת־ב
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
כָּתַב
|
כּוֹתֵב
(ב׳ פעוּל: כָּתוּב)
|
יִכְתֹּב
|
כְּתֹב
|
לִכְתֹּב
|
נִפְעַל
|
נִכְתַּב
|
נִכְתָּב
|
יִכָּתֵב
|
הִכָּתֵב
|
לְהִכָּתֵב
|
הִפְעִיל
|
הִכְתִּיב
|
מַכְתִּיב
|
יַכְתִּיב
|
הַכְתֵּב
|
לְהַכְתִּיב
|
הֻפְעַל
|
הֻכְתַּב
|
מֻכְתָּב
|
יֻכְתַּב
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
כִּתֵּב
|
מְכַתֵּב
|
יְכַתֵּב
|
כַּתֵּב
|
לְכַתֵּב
|
פֻּעַל
|
כֻּתַּב
|
מְכֻתָּב
|
יְכֻתַּב
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
הִתְכַּתֵּב
|
מִתְכַּתֵּב
|
יִתְכַּתֵּב
|
הִתְכַּתֵּב
|
לְהִתְכַּתֵּב
|
| |
|
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
מכותב
|
הגייה* |
mechutav
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
כ־ת־ב
|
דרך תצורה |
בינוני של בניין פועל
|
נטיות |
נ': מְכֻתֶּבֶת, ר"ז: מְכֻתָּבִים, ר"נ: מְכֻתָּבוֹת
|
- לשון ימי הביניים הַמֻּבָּע בִּכְתִיבָה, כָּתוּב.
- "וְעל כן אֶת צְפונוֹ שָׂם גלויוֹ בעט אהבה עֲלֵי לוּחַ לבבות. מְכֻתָּב לא בעט קָנֶה וּבדיוֹ..." "עָדָה משירך חֶלְיוֹ וְעֶדְיוֹ", יצחק אבן עזרא
- עברית חדשה (בתכתובת אינטרנטית) מִי הַמִּכְתָּב מְשֻׁיָּךְ אֵלָיו וְהוּא נִבְחָר שֶׁיִּשָּׁלֵחַ אֵלָיו.
- ראש המחלקה לכוח אדם היה מכותב בכל מכתבי החברה ששלחה באשר לגיוס עובדים חדשים.
השורש כתב
|
השורש כ־ת־ב הוא שורש מגזרת השלמים.
כ־ת־ב
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
כָּתַב
|
כּוֹתֵב
(ב׳ פעוּל: כָּתוּב)
|
יִכְתֹּב
|
כְּתֹב
|
לִכְתֹּב
|
נִפְעַל
|
נִכְתַּב
|
נִכְתָּב
|
יִכָּתֵב
|
הִכָּתֵב
|
לְהִכָּתֵב
|
הִפְעִיל
|
הִכְתִּיב
|
מַכְתִּיב
|
יַכְתִּיב
|
הַכְתֵּב
|
לְהַכְתִּיב
|
הֻפְעַל
|
הֻכְתַּב
|
מֻכְתָּב
|
יֻכְתַּב
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
כִּתֵּב
|
מְכַתֵּב
|
יְכַתֵּב
|
כַּתֵּב
|
לְכַתֵּב
|
פֻּעַל
|
כֻּתַּב
|
מְכֻתָּב
|
יְכֻתַּב
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
הִתְכַּתֵּב
|
מִתְכַּתֵּב
|
יִתְכַּתֵּב
|
הִתְכַּתֵּב
|
לְהִתְכַּתֵּב
|
| |
|