מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
צפירה
|
| הגייה* |
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
נקבה
|
| שורש |
צ־פ־ר
|
| דרך תצורה |
משקל קְטִילָה
|
| נטיות |
ר׳ צְפִירוֹת; צְפִירַת־, צְפִירוֹת־.
|
- לשון המקרא השכמת הבוקר.
- ”בָּאָה הַצְּפִירָה אֵלֶיךָ יוֹשֵׁב הָאָרֶץ בָּא הָעֵת קָרוֹב הַיּוֹם מְהוּמָה וְלֹא הֵד הָרִים“ (יחזקאל ז, פסוק ז)
- לשון המקרא בד ארוך ומלופף סביב הראש.
- ”בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְהוָה צְבָאוֹת לַעֲטֶרֶת צְבִי וְלִצְפִירַת תִּפְאָרָה לִשְׁאָר עַמּוֹ.“ (ישעיהו כח, פסוק ה)
- לשון חז"ל תפירה מעוגלת ומסובבת.
- עברית חדשה קול חד וצורמני מכלי נשיפה או חשמלי המשמש להתראה.
- ממרחק שמענו את צפירת האמבולנס המתקרב.
- בעת אזעקת אמת תשמע צפירה עולה ויורדת
- כעשר דקות לפני כניסת שבת נשמעת צפירה ברחבי היישובים.
- האוהדים חגגו ברחובות תוך השמעת צפירות קצובות בצופרי הרכבים.
- 1. משורש צפרא - בוקר בארמית.
- 3. לפי פרשנים לשון סיבוב ממשמעות (2) במקרא.
- 4. חידוש של אברהם שלונסקי. ראו בפועל צפר.
מילים נרדפות[עריכה]
