מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי |
כתיב מלא | בגפו |
הגייה* | begapo |
חלק דיבר | תואר־הפועל |
מין | |
שורש | ג־פ־ף |
דרך תצורה | בְּ־ + גף + כינוי שייכות |
נטיות | בְּגַפִּי, בְּגַפָּהּ, בְגַפָּם, בְגַפָּן |
- לבדו, מבלי שיהא אחר עמו.
- ”אִם־בְּגַפּוֹ יָבֹא, בְּגַפּוֹ יֵצֵא; אִם־בַּעַל אִשָּׁה הוּא, וְיָצְאָה אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ. אִם־אֲדֹנָיו יִתֶּן־לוֹ אִשָּׁה, וְיָלְדָה־לּוֹ בָנִים אוֹ בָנוֹת; הָאִשָּׁה וִילָדֶיהָ תִּהְיֶה לַאדֹנֶיהָ, וְהוּא יֵצֵא בְגַפּוֹ“ (שמות כא, פסוקים ג–ד)
- המילה מופיעה שלוש פעמים בלבד במקרא, כולן בצמד הפסוקים לעיל.
השורש גפף |
השורש ג־פ־ף הוא שורש מגזרת השלמים.
ג־פ־ף |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
קַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
נִפְעַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
הִפְעִיל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
הֻפְעַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
פִּעֵל |
גִפֵּף |
מְגַפֵּף |
יְגַפֵּף |
גַפֵּף |
לְגַפֵּף |
פֻּעַל |
גֻּפַּף |
מְגֻפָּף |
יְגֻפַּף |
-אין- |
-אין- |
הִתְפַּעֵל |
הִתְגַּפֵּף |
מִתְגַּפֵּף |
יִתְגַּפֵּף |
הִתְגַּפֵּף |
לְהִתְגַּפֵּף |
|
|