מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
בגפו
|
הגייה* |
begapo
|
חלק דיבר |
תואר־הפועל
|
מין |
|
שורש |
ג־פ־ף
|
דרך תצורה |
בְּ־ + גף + כינוי שייכות
|
נטיות |
בְּגַפִּי, בְּגַפָּהּ, בְגַפָּם, בְגַפָּן
|
- לבדו, מבלי שיהא אחר עמו.
- ”אִם־בְּגַפּוֹ יָבֹא, בְּגַפּוֹ יֵצֵא; אִם־בַּעַל אִשָּׁה הוּא, וְיָצְאָה אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ. אִם־אֲדֹנָיו יִתֶּן־לוֹ אִשָּׁה, וְיָלְדָה־לּוֹ בָנִים אוֹ בָנוֹת; הָאִשָּׁה וִילָדֶיהָ תִּהְיֶה לַאדֹנֶיהָ, וְהוּא יֵצֵא בְגַפּוֹ“ (שמות כא, פסוקים ג – ד)
- המילה מופיעה שלוש פעמים בלבד במקרא, כולן בצמד הפסוקים לעיל.
השורש גפף
|
השורש ג־פ־ף הוא שורש מגזרת השלמים.
ג־פ־ף
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
נִפְעַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
הִפְעִיל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
הֻפְעַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
גִפֵּף
|
מְגַפֵּף
|
יְגַפֵּף
|
גַפֵּף
|
לְגַפֵּף
|
פֻּעַל
|
גֻּפַּף
|
מְגֻפָּף
|
יְגֻפַּף
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
הִתְגַּפֵּף
|
מִתְגַּפֵּף
|
יִתְגַּפֵּף
|
הִתְגַּפֵּף
|
לְהִתְגַּפֵּף
|
| |
|