עטלף מופיע שלוש פעמים בלבד במקרא ושמו נוצר כמשחק מילים עם המילה עלטה המאפיינית את אורח חייו [1]. השוו, ארמית-"עֲטַלֵּיפָא", לטינית-"טלפא" talpa"טלפא" בהוראה כללית כ-בע"ח החופר באדמה, כיום מזוהה כחפרפרת. (=טור סיני גורס, מלשון חֹפר-פירות).
יוונית-עתיקה בהגיית אָטֶלַבֹּוס ἀττέλαβος בהוראת ארבה,חגב (הקרבה לשם העברי כנראה בשל הזהות בתנועות המהירות של כנפי העטלף והארבה )[דרוש מקור]