גדרת

גֹּדֶרֶת

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	גודרת
הגייה*	goderet
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	ג־ד־ר
דרך תצורה	משקל קוֹטֶלֶת
נטיות	ר׳ גּוֹדְרוֹת

1. לשון חז"ל כינוי לחיה שהולכת מעצמה ממקום למקום.

   • ”השם בהמה טמיאה מחבירו עד מתי חייב ליטפל? [...] ובגודרות עשרים וארבעה חדש, ואם עמד עליו בתוך הזמן חבירו מעכב על ידו“ (תוספתא, מסכת בבא מציעא – פרק ה, הלכה ד)
   • ”מאי הוי עלה? תא שמע, דאמר ריש לקיש: הגודרות אין להן חזקה.“ (בבלי, מסכת גיטין – דף כ, עמוד ב)

גיזרון

• נגזר מהמילה גדר, ע"פ הביטוי המקראי: ”גִּדְרֹת צֹאן“ (במדבר לב, פסוק טז), כלומר חיות שצריך לשים מאחורי גדר בכדי שלא יסתובבו.
• מופיע תמיד בלשון רבים.