המילה אינה מופיעה בצורתה זו במקרא. חז"ל, שהיו הראשונים להגותה ולהשתמש בה, הסתמכו על פסוקים אחדים מן המקרא בהם השורש כ-ר-ת בא לתאר כריתה רוחנית מן העולם ולא כריתה פיזית כפי שנראה ביתר הפסוקים (מעניין לראות כי בכל המשמעויות הרוחניות השורש הוא בבניין נפעל דווקא), כמו למשל; ”תָּרֹם יָדְךָ, עַל-צָרֶיךָ; וְכָל אֹיְבֶיךָ יִכָּרֵתוּ“ (מיכה ה, פסוק ח) או ”וּרְשָׁעִים, מֵאֶרֶץ יִכָּרֵתוּ; וּבוֹגְדִים, יִסְּחוּ מִמֶּנָּה“ (משלי ב, פסוק כב) או ”וְעָרֵל זָכָר אֲשֶׁר לֹא יִמּוֹל אֶת בְּשַׂר עָרְלָתוֹ וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעַמֶּיהָ“ (בראשית יז, פסוק יד). עונש זה נחשב לאחד העונשים החמורים ביותר הניתנים מידי אלוהַּ, אם לא החמור ביותר.
