מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
- לשון חז"ל חתך או שייף. שפשף ומחק
- לשון חז"להניע דבר מה על גבי הקרקע מבלי לשאתו.
- ”אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, אֵימָתַי, בִּזְמַן שֶׁהוּא נוֹטֵל אַחַת וּמַנִּיחַ אַחַת; אֲבָל אִם הָיָה גוֹרֵר, אָסוּר.“ (משנה, מסכת שבת – פרק יח, משנה ב)
- ”אֵין חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא גֵרְרָה חֻלְדָּה מִבַּיִת לְבַיִת וּמִמָּקוֹם לְמָקוֹם, דְּאִם כֵּן, מֵחָצֵר לְחָצֵר וּמֵעִיר לְעִיר, אֵין לַדָּבָר סוֹף.“ (משנה, מסכת פסחים – פרק א, משנה ב)
- משך אחריו גרם לדבר לבא.
- ”וְכָל תּוֹרָה שֶׁאֵין עִמָּהּ מְלָאכָה, סוֹפָהּ בְּטֵלָה וְגוֹרֶרֶת עָוֹן.“ (משנה, מסכת אבות – פרק ב, משנה ב)
- ”ותלוהו במערבה של ספינה באה חיה גדולה לריחו והתחילה גוררת בה עד שהשליכה למים המהלכין והלכו“ (קהלת רבה, פרשה יא, סימן א)
- אני לא רוצה שתתחבר אליהם, הם גוררים אותך למעשים שלא מתאימים לך.
- לשון חז"ל (במשמעות 1 גם גֵּרֵר ובעיקר נגזרות מגורר)
- כלי רכב מיועד לקחת כלי רכב תקול
- הזמנת כבר גרר? מתי הוא צריך להגיע?
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | גרר |
| הגייה* | grar |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ג־ר־ר |
| דרך תצורה | משקל קְטָל |
| נטיות | |
- עברית חדשה בצירופים שונים מה שעשוי לגרירה
- [פיזיקה] כוח מנוגד לתנועה של גוף נוצר מחיכוך בתווך שבו הוא נע
 ערך בוויקיפדיה: גרר |
- עיר מקראית בארץ פלשתים
- ואבימלך מלך פלישתים הלך אליו מגרר
- וירד גררה
- נחל
ערך בוויקיפדיה: גרר