מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
- תת־משקל הנובע מחילוף חומרים גבוה.
- ”לָכֵן יְשַׁלַּח הָאָדוֹן יהוה צְבָאוֹת בְּמִשְׁמַנָּיו רָזוֹן; וְתַחַת כְּבֹדוֹ יֵקַד יְקֹד כִּיקוֹד אֵשׁ.“ (ישעיהו י, פסוק טז)
- ”עוֹד הַאִשׁ בֵּית רָשָׁע אֹצְרוֹת רֶשַׁע; וְאֵיפַת רָזוֹן זְעוּמָה?“ (מיכה ו, פסוק י)
- ”וַיִּתֵּן לָהֶם שֶׁאֱלָתָם; וַיְשַׁלַּח רָזוֹן בְּנַפְשָׁם.“ (תהלים קו, פסוק טו)
- לשון המקרא [לא בשימוש] רוזנות.
- ”בְּרָב־עָם, הַדְרַת־מֶלֶךְ; וּבְאֶפֶס לְאֹם, מְחִתַּת רָזוֹן.“ (משלי יד, פסוק כח)
- לשון המקרא שם פרטי לזכר.
- ”וַיָּקֶם אֱלֹהִים לוֹ, שָׂטָן; אֶת־רְזוֹן בֶּן־אֶלְיָדָע, אֲשֶׁר בָּרַח מֵאֵת הֲדַדְעֶזֶר מֶלֶךְ־צוֹבָה אֲדֹנָיו.“ (מלכים א׳ יא, פסוק כג)
(2) בספר הואיל משה כתב שהשורש ר-ו-ז קרוב אל ר-א-ש, [כנראה בצליל רוש-רוז שכן האל"ף של המילה ראש איננה נשמעת, ושי"ן קרובה אל זי"ן].
 ערך בוויקיפדיה: רזון |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: רזון |
ערך בוויקיפדיה: רזון
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: רזון