רזון

רָזוֹן[עריכה]

תת־משקל הנובע מחילוף חומרים גבוה.
- ”לָכֵן יְשַׁלַּח הָאָדוֹן יהוה צְבָאוֹת בְּמִשְׁמַנָּיו רָזוֹן; וְתַחַת כְּבֹדוֹ יֵקַד יְקֹד כִּיקוֹד אֵשׁ.“ (ישעיהו י, פסוק טז)
- ”עוֹד הַאִשׁ בֵּית רָשָׁע אֹצְרוֹת רֶשַׁע; וְאֵיפַת רָזוֹן זְעוּמָה?“ (מיכה ו, פסוק י)
- ”וַיִּתֵּן לָהֶם שֶׁאֱלָתָם; וַיְשַׁלַּח רָזוֹן בְּנַפְשָׁם.“ (תהלים קו, פסוק טו)
לשון המקרא [לא בשימוש] רוזנות.
- ”בְּרָב־עָם, הַדְרַת־מֶלֶךְ; וּבְאֶפֶס לְאֹם, מְחִתַּת רָזוֹן.“ (משלי יד, פסוק כח)
לשון המקרא שם פרטי לזכר.
- ”וַיָּקֶם אֱלֹהִים לוֹ, שָׂטָן; אֶת־רְזוֹן בֶּן־אֶלְיָדָע, אֲשֶׁר בָּרַח מֵאֵת הֲדַדְעֶזֶר מֶלֶךְ־צוֹבָה אֲדֹנָיו.“ (מלכים א׳ יא, פסוק כג)