מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
חיסון
|
הגייה* |
khisun
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
ח־ס־ן א
|
דרך תצורה |
משקל קִטּוּל
|
נטיות |
ר׳ חִסּוּנִים; חִסּוּן־, ר׳ חִסּוּנֵי־
|
- מנת חומר רפואי המוחדרת לגוף במטרה למנוע הידבקות במחלות זיהומיות לאורך זמן.
- כל תינוק שנולד בישראל חייב לקבל חיסונים נגד שורה של מחלות מדבקות.
- משרד הבריאות קורא לכל הקשישים מעל גיל שישים לקבל חיסון נגד דלקת ראות.
- הליך רפואי שבו מוחדרת מנת החיסון (1) לְגוף המחוסן.
- לקראת החורף, החל משרד הבריאות מבצע לחיסון האוכלוסייה נגד שפעת.
מילים נרדפות[עריכה]
מנה רפואית:
הליך החדרת המנה:
קישורים חיצוניים[עריכה]
|
|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חיסון |
השורש חסן א
|
השורש ח־ס־ן הוא שורש מגזרת השלמים.
נטיות הפעלים[עריכה]
ח־ס־ן
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
חָסַן
|
חוֹסֵן
|
יַחֲסֹן
|
חֲסֹן
|
לַחֲסֹן
|
נִפְעַל
|
נֶחֱסַן
|
נֶחֱסָן
|
יֵחָסֵן
|
הֵחָזסֵן
|
לְהֵחָסֵן
|
הִפְעִיל
|
הֶחֱסִין
|
מַחֲסִין
|
יַחֲסִין
|
הַחֲסֵן
|
לְהַחֲסִין
|
הֻפְעַל
|
|
|
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
חִסֵּן
|
מְחַסֵּן
|
יְחַסֵּן
|
חַסֵּן
|
לְחַסֵּן חִסּוּן
|
פֻּעַל
|
חֻסַּן
|
מְחֻסָּן
|
יְחֻסַּן
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
הִתְחַסֵּן
|
מִתְחַסֵּן
|
יִתְחַסֵּן
|
הִתְחַסֵּן
|
לְהִתְחַסֵּן
|
| |
|
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
חסון
|
הגייה* |
khason
|
חלק דיבר |
תואר
|
מין |
זכר
|
שורש |
ח־ס־ן א
|
דרך תצורה |
משקל קָטוֹל
|
נטיות |
נ׳ חֲסוֹנָה, ר׳ חֲסוֹנִים, נ"ר חֲסוֹנוֹת
|
- לשון המקרא בעל כוח פיזי.
- ”וְהָיָה הֶחָסֹן לִנְעֹרֶת וּפֹעֲלוֹ לְנִיצוֹץ וּבָעֲרוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו וְאֵין מְכַבֶּה.“ (ישעיהו א, פסוק לא)
- ”וְאָנֹכִי הִשְׁמַדְתִּי אֶת הָאֱמֹרִי מִפְּנֵיהֶם אֲשֶׁר כְּגֹבַהּ אֲרָזִים גָּבְהוֹ וְחָסֹן הוּא כָּאַלּוֹנִים וָאַשְׁמִיד פִּרְיוֹ מִמַּעַל וְשָׁרָשָׁיו מִתָּחַת.“ (עמוס ב, פסוק ט)
- השוו לארמית: ܚܣܰܢ, ܚܣܶܢ (שורש ḥ-s-n, חזק); השוו לערבית: خَشُنَ (ḫašuna, חזק).[סמ׳ 1]
מילים נרדפות[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
- סיווג קונקורדנציוני: S 2634TWOT 703bGK 2891
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
חסון
|
הגייה* |
khasoon
|
חלק דיבר |
תואר
|
מין |
זכר
|
שורש |
ח־ס־ן ב
|
דרך תצורה |
משקל קָטּוּל
|
נטיות |
נ׳ חָסוּנָה, ר׳ חָסוּנִים
|
- [ארכאי] שמור, אצור.
- "ידועה גלויה מאמנה / רשומה אסומה חסונה / כבושה חבושה כבולה בכונה" (הקדמה לפירוש דברי הימים המיוחס לתלמיד רס"ג)
- שורש ח־ס־ן ב המקראי במשקל בינוני פעול.
מילים נרדפות[עריכה]