יציב
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
יַצִּיב[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | יציב |
| הגייה* | yatsiv |
| חלק דיבר | שם־תואר |
| מין | זכר |
| שורש | י־צ־ב |
| דרך תצורה | משקל קַטִּיל |
| נטיות | נ׳ יַצִּיבָה; ר׳ יַצִּיבִים; נ"ר יַצִּיבוֹת; יַצִּיב־ |
- לשון חז"ל עומד איתן, קבוע, שאינו נתון לשינויים.
- גשר החבלים יציב, וניתן לצעוד עליו ללא כל חשש.
- הפצוע מאושפז במצב קשה אך יציב.
- לאחר ההפיכה נעשה המצב במדינה יציב.
- עברית חדשה אזרח, תושב קבע
- ”אנחנו דיירי ארעא והם יציבים בשמי שמיא“ (בסתר רעם, מאת מנדלי מוכר ספרים, בפרויקט בן יהודה)
- עברית חדשה [כימיה] שאינו מתפרק למרכיביו.
- אטומים גדולים נוטים להיות יציבים פחות.
- עברית חדשה [ביולוגיה] עמיד בתנאי עקה.
- ישנן צביעות כימיות המיועדות לגילוי חיידקים יציבים בחומצה.
- החלבון יציב גם בטמפרטורה של חמישים מעלות צלזיוס.
- עברית חדשה [ביולוגיה] בהשאלה (2): בעל חיים היושב דרך קבע בארץ, שאינו נודד.
- הפשוש הוא ציפור שיר יציבה בארץ־ישראל, והוא מקנן בתקופת האביב.
גיזרון[עריכה]
במובנה הראשון נוצרה המילה מהשורש י־צ־ב במשקל קַטִּיל, בדומה למילה הארמית יַצִּיבָא -אזרח. במשנה מופיעה המילה רק כחלק מן הביטוי "אמת ויציב". משמעויות נוספות של המילה בארמית עשו את דרכן גם לעברית החדשה.
צירופים[עריכה]
נגזרות[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
ניגודים[עריכה]
תרגום[עריכה]
- אנגלית: durable, stable, steadfast, steady, fast
- גרמנית: stabil
- יוונית: ευσταθής, σταθερός
- לטינית: firmus, stabilis
- ספרדית: estable
- ערבית: ثَابِت, مُسْتَقِرّ
- צרפתית: stable
- רוסית: стабильный
מידע נוסף[עריכה]
- רבים שוגים ומטים בדיבורם את המילה יַצִּיב בחיטוף התנועה שעל היו״ד הראשונה, כאילו הייתה במשקל קָטִיל.
ראו גם[עריכה]
| השורש יצב | ||
|---|---|---|
|
|