יציב

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

יַצִּיב[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא יציב
הגייה* yatsiv
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש י־צ־ב
דרך תצורה משקל קַטִּיל
נטיות נ׳ יַצִּיבָה; ר׳ יַצִּיבִים; נ"ר יַצִּיבוֹת; יַצִּיב־
  1. לשון חז"ל עומד איתן, קבוע, שאינו נתון לשינויים.
    • גשר החבלים יציב, וניתן לצעוד עליו ללא כל חשש.
    • הפצוע מאושפז במצב קשה אך יציב.
    • לאחר ההפיכה נעשה המצב במדינה יציב.
  2. לשון חז"ל [ארמית] אזרח, תושב קבע
    • ”אוֹרָיְתָא חֲדָא תְּהֵי לְיַצִּיבַיָּא וּלְגִיּוֹרַיָּא דְּיִתְגַייְּרוּן בֵּינֵיכוֹן.“ (אונקלוס על שמות יבפסוק מט)
  3. עברית חדשה [כימיה] שאינו מתפרק למרכיביו.
    • אטומים גדולים נוטים להיות יציבים פחות.
  4. עברית חדשה [ביולוגיה] עמיד בתנאי עקה.
    • ישנן צביעות כימיות המיועדות לגילוי חיידקים יציבים בחומצה.
    • החלבון יציב גם בטמפרטורה של חמישים מעלות צלזיוס.
  5. עברית חדשה [ביולוגיה] בהשאלה (2): בעל חיים היושב דרך קבע בארץ, שאינו נודד.
    • הפשוש הוא ציפור שיר יציבה בארץ־ישראל, והוא מקנן בתקופת האביב.

גיזרון[עריכה]

  • המילה מופיעה בלשון המקרא בארמית של ספר דניאל; למשל ”...וְיַצִּיב חֶלְמָא וּמְהֵימַן פִּשְׁרֵהּ.“ (דניאל ב, פסוק מה)

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

מידע נוסף[עריכה]

  • רבים שוגים ומטים בדיבורם את המילה יַצִּיב בחיטוף התנועה שעל היו״ד הראשונה, כאילו הייתה במשקל קָטִיל.

ראו גם[עריכה]

השורש יצב

השורש י־צ־ב הוא שורש מגזרת חפי"צ.

נטיות הפעלים[עריכה]

י־צ־ב עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
נִפְעַל נִצַּב נִצָּב -אין- -אין- -אין-
הִפְעִיל הִצִּיב מַצִּיב יַצִּיב הַצֵּב לְהַצִּיב
הֻפְעַל הֻצַּב מֻצַּב יֻצַּב -אין- -אין-
פִּעֵל יִצֵּב מְיַצֵּב יְיַצֵּב יַצֵּב לְיַצֵּב
פֻּעַל יֻצַּב מְיֻצַּב יְיֻצַּב -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְיַצֵּב מִתְיַצֵּב יִתְיַצֵּב הִתְיַצֵּב לְהִתְיַצֵּב