על בריו

עַל בֻּרְיוֹ

לשון חז"ל (יש לשכתב פירוש זה):
- ”שהיו נושאים ונותנין בדין עד שמעמידין אותו על בוריו“ (בראשית רבה, פרשה ע, סימן ח)
- הוא למד היטב וכבר יודע את הסוגיה על בוריה
- ודבר זה אין כח בפה לאומרו ולא באוזן לשמעו ולא בלב האדם להכירו על בוריו רמב"ם יסודי התורה פ"ב
- אני ערב לו שאינו בא לידי חולי כל ימיו עד שיזקין הרבה וימות ואינו צריך לרופא ויהיה גופו שלם ועומד על בוריו כל ימיו רמב"ם דעות פ"ד

לשון חז"ל הטיית התואר בריא בלשונם בָּרִי במובן ודאי ויציב. גם בפני עצמה ”בזמן שנשתתק מתוך בוריו אבל אם נשתתק מתוך חולייו דייו“ (ירושלמי, מסכת גיטין – דף מח, עמוד ג) כמו בבריאותו.
לעיתים נראה משורש בר ברר זַכּוּת ”כאדם שזורה ונותן תבן בפני עצמו וקש בפני עצמו כדי שיעמיד את הדגן על בוריו“ (ויקרא רבה, פרשה יד, סימן ו) בברור