2.במילה 'שטן' התרחש תהליך הקרוי מעתק-סמנטי משום שבמקורה התפרשה בהוראת: מכשול, ורק בספר איוב שכתיבתו משוייכת לרובד העברי מן התקופה הבתר-גלותית של שלהי תקופת המקרא לובשת היא דמות אישית בפמליא של מעלה. ר"ל-דמותו הדמונית (דמויית-שד) של השטן ההשתנתה מהוראתה הראשונית (שטן במשמעות: 'מכשול'). משמעות 'שדית' זו הובאה מתרבות הניכר של שבי-בבל ומתועדת לראשונה בלשונם בספר איוב. בספרות התנאים לשטן כבר יש צורה מוגדרת כשנמסר כיצד מדריך משה את אהרון אחיו בצורך: ליתן לתוך פיו של שטן. שלח דורון לפניך עד שלא תכנס למקדש, שמא ישנאך בביאתך למקדש / (ספרא,מכילתא דמילואים,שמיני,ג').
2. פרופ' אבי הורביץ מוצא בפסוקים בהם מופיעה ה' היידוע לפני המילה שטן (קרי: ”הַשָּׁטָן“ (איוב א, פסוק ו),
2. לדעת רס"ג ↑ מגזירת הסטה מהמסלול (כשס' וש' מתחלפות). י"א ככל הנראה מקור המילה בשורש שׂ־ט־ן, במשמעות התנגדות ויריבות[דרוש מקור]. לפי אטימולוגיה עממית, המקור בשורש שׁ־ו־ט, לפי הפסוק: ”וַיַּעַן הַשָּׂטָן אֶת יהוה וַיֹּאמַר: עוֹר!... בְּעַד-עוֹר!! (ערלה) [1]“ (איוב ב, פסוק ד).
המילה משותפת למספר לשונות שמיות; ערבית: شَيْطَان (שַׁיְטָאן), אכדית :saťanu, חימיארית: šaiťan, שבאית: šeiťan. קרוב אל שטנה המקראי והשטין בלשון חז"ל.
.jpg)
ערך בוויקיפדיה: שטן
ציטוטים בוויקיציטוט: שטן
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שטן