מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
נר
הגייה *
ner
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
נ־ו־ר
דרך תצורה
משקל קָטֵל
נטיות
ר׳ נֵרוֹת; נֵר־, ר׳ נֵרוֹת־
נר שעווה
נר שמן עשוי חרס
לשון המקרא כלי למאור ופולחן , ושחומר בעירתו הופק משמנים בלבד.
”דַּבֵּר אֶל־אַהֲרֹן, וְאָמַרְתָּ אֵלָיו; בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת־הַנֵּרֹת אֶל־מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה, יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת .“ (במדבר ח , פסוק ב )
”טָעֲמָה כִּי־טוֹב סַחְרָהּ; לֹא־יִכְבֶּה בַלַּיְלָה נֵרָהּ .“ (משלי לא , פסוק יח )
”אוֹר חָשַׁךְ בְּאָהֳלוֹ; וְנֵרוֹ עָלָיו יִדְעָךְ.“ (איוב יח , פסוק ו )
”נָכְרִי שֶׁהִדְלִיק אֶת הַנֵּר , מִשְׁתַּמֵּשׁ לְאוֹרוֹ יִשְׂרָאֵל, וְאִם בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, אָסוּר.“ (משנה, מסכת שבת – פרק טז, משנה ח )
עברית חדשה כלי למאור,ופולחנות-דתיים עשוי לרוב שעוות מוצקות .
עברית חדשה כמוסה בעלת צורה גלילית צרה המוכנסת כטיפול תרופתי בפי-הטבעת.
טיפול תרופתי בנר או פתילה ניתן לסובלים מבעיות בריאותיות .
בלשון המקרא משמעות השם כוללת את הכלי, חומר-הבעירה, והפתילה יחדיו. כנראה שהשורש נור בהוראת 'אש' משותף לארמית וערבית . בלשון חז"ל 'נר' הוא הכלי לבד. ותקופת התלמוד חומר הבעירה הופק משמן בלבד . ראו רמב"ם הלכות חנוכה: לוקח שמן ונרות ומדליק. המילה משותפת לשפות שמיות: (אשורית; nēr), (אתיופית; nār, nūr) ,(אכדית;nūru) (אוגריתית: nr 'זוהר, מנורה'[ 1] ). מן תיבת 'נר' נגזרו: 1)שם העצם - מנ ור ה , 2)שם התואר - נ היר , 3)והפועל - נָהַר בהוראת 'התמלא אור'.
λύχνος (שמן, תעתיק: lýchnos)
ערך בוויקיפדיה:
נר תמונות ומדיה בוויקישיתוף:
נרות
לשון המקרא עִבֵּד וְחָרַשׁ שָׂדֶה בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה, הִכְשִׁיר שָׂדֶה לִזְרִיעָה .
”כִּי כֹה אָמַר יְהוָה לְאִישׁ יְהוּדָה וְלִירוּשָׁלִַם, נִירוּ לָכֶם נִיר; וְאַל תִּזְרְעוּ אֶל-קֹצִים“ (ירמיהו ד , פסוק ג )
”זִרְעוּ לָכֶם לִצְדָקָה קִצְרוּ לְפִי חֶסֶד נִירוּ לָכֶם נִיר; וְעֵת לִדְרוֹשׁ אֶת יְהוָה עַד יָבוֹא וְיֹרֶה צֶדֶק לָכֶם“ (הושע י , פסוק יב )
השורש ניר
בבניין קל השורש נ-י-ר ניטה על דרך גזרת נע"ו/י , ואילו בבניין נפעל ניטה על דרך גזרת נפ"יו .
נ־י־ר
עבר
הווה/בינוני
עתיד
ציווי
שם הפועל
קַל
נָר
נָר
יָנִיר
נִיר
לָנִיר
נִפְעַל
נוֹנַר
מְנוֹנָר
-אַיִן-
-אַיִן-
-אַיִן-
הִפְעִיל
-אַיִן-
-אַיִן-
-אַיִן-
-אַיִן-
-אַיִן-
הֻפְעַל
-אַיִן-
-אַיִן-
-אַיִן-
-אין-
-אין-
פִּעֵל
-אַיִן-
-אַיִן-
-אַיִן-
-אַיִן-
-אַיִן-
פֻּעַל
-אַיִן-
-אַיִן-
-אַיִן-
-אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל
-אַיִן-
-אַיִן-
-אַיִן-
-אַיִן-
-אַיִן-
↑ A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, Wilfred G. E. Watson, page 633