שעוה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

שַׁעֲוָה[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שעוה
הגייה* sha׳ava
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש שׁ־ע־י/ה ב
דרך תצורה משקל קַטְלָה
נטיות ר׳ שַׁעֲווֹת
נר שעוה
  1. לשון חז"ל הדונג החומר ממנו עשויה כוורת הדבורים.
    • ”לֹא בְזֶפֶת וְלֹא בְּשַׁעֲוָה וְלֹא בְּשֶׁמֶן קִיק וְלֹא בְּשֶׁמֶן שְׂרֵיפָה וְלֹא בְּאַלְיָה וְלֹא בְּחֵלֶב.“ (משנה, מסכת שבתפרק ב, משנה א)
    • ”בשעה שאמר יצחק ליעקב, גשה נא ואמושך בני, נשפכו מים על שוקיו והיה לבו רפה כשעוה וזימן לו הקב"ה שני מלאכים אחד מימינו ואחד משמאלו והיו אוחזין אותו במרפקו כדי שלא יפול“ (בראשית רבה, פרשה מד, סימן ג)
  2. חומר מוצק רך, ממקור צמחי, מינרלי או תוצר בעלי חיים, אשר נמס כאשר מחממים אותו.

גיזרון[עריכה]

  • מארמית: שַׁעַוְתָּא באותו משמע,[1] תרגום ארמית של המילה דונג במקרא.[2]

פרשנים מפרשים[עריכה]

שעווה משורש שע"ע התנ"כי במשמעות טיח חלק ונמס (ישעיהו פרק מא פסוק י. ופרק ו פסוק י)

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: wax‏‏‏‏
  • צ'כית vosk‏‏‏‏

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: שעוה