פתילה
פְּתִילָה
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | פתילה |
| הגייה* | ptila |
| חלק דיבר | שפ עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | פ־ת־ל |
| דרך תצורה | משקל קְטִילָה |
| נטיות | ר׳ פְּתִילוֹת נס׳ פְּתִילוֹתָיו פְּתִילוֹתֶיהָ |
- לשון חז"ל סיבים כרוכים ומפותלים המשמשים להדלקת נר. מתווכים בין השֶׁמֶן (או חומר בעירה אחר) ללהבת האש.
- ”לא ימלא אדם קערה שמן ויתננה בצד הנר ויתן ראש ה'פתילה בתוכה בשביל שתהא שואבת“ (משנה, מסכת שבת – פרק ב, משנה ד)
- ”נתן לו פרוטה אמר לו הבא לי בחציה נרות ובחציה פתילות והלך והביא לו בכולה נרות או בכולה פתילות“ (משנה, מסכת מעילה – פרק ו, משנה ג)
- חתיכת בד כרוכה ומגולגלת המשמשת להדלקת נר כנ"ל.
- ”פתילת הבגד שקפלה ולא הבהבה רבי אליעזר אומר טמאה ואין מדליקין בה רבי עקיבא אומר טהורה ומדליקין בה“ (משנה, מסכת שבת – פרק ב, משנה ג)
- לשון חז"ל סוגי צמחים שחלק מקליפתם או עליהם היה משמש להבערה
- פתילת האידן פתילת המדבר
- [משפט עברי] מטיל עופרת דק מלובן באֵש, המשמש להמתת נידונים למוות.
- ”ומדליק את הפתילה וזורקה לתוך פיו ויורדת לתוך מעיו וחומרת את בני מעיו “ (משנה, מסכת סנהדרין – פרק ז, משנה ב)
- עברית חדשה סוג תרופה המוחדרת דרך בית נקובתו
- פתילות אקמול
- לשון ימי הביניים פעולת יציר חבל מחוטים וסיבים.
- הפותל חבלים מן ההוצין ומן החלף או מחוטי צמר או מחוטי פשתן או חוטי שיער וכיוצא בהן..שיעמוד החבל בפתילתו בלא קשירה ( רמב"ם הלכות שבת פרק י)
גיזרון
[עריכה]צירופים
[עריכה]מידע נוסף
[עריכה]בעברית החדשה חזר הפתיל במשמעות קרובה לפתילה בפתיל הנפצים.