מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חלב
הגייה * khalav
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ח־ל־ב א
דרך תצורה משקל קָטָל
נטיות ר׳ חֲלָבִים; ס׳ חֲלֵב־ או חֲלַב־, ר׳ חַלְבֵי־; כ׳ חֲלָבוֹ; ביידוע: הֶחָלָב
כוס חלב נוזל שמפרישות נשים ונקבות שאר היונקים מדדיהן , ומשמש להנקה . צבעו לבן , והוא עשיר בסידן .
”חַכְלִילִי עֵינַיִם מִיָּיִן; וּלְבֶן־שִׁנַּיִם מֵחָלָב .“ (בראשית מט , פסוק יב ) ”רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא בֵּית יהוה אֱלֹהֶיךָ; לֹא־תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ.“ (שמות לד , פסוק כו ) ”מַיִם שָׁאַל חָלָב נָתָנָה; בְּסֵפֶל אַדִּירִים הִקְרִיבָה חֶמְאָה.“ (שופטים ה , פסוק כה ) ”עֲטִינָיו מָלְאוּ חָלָב ; וּמֹחַ עַצְמוֹתָיו יְשֻׁקֶּה.“ (איוב כא , פסוק כד ) ”עַל הֶחָלָב וְעַל הַגְּבִינָה וְעַל הַבֵּיצִים אוֹמֵר שֶׁהַכֹּל.“ (משנה, מסכת ברכות – פרק ו, משנה ג ) ”אֵין לוֹקְחִין מִן הָרוֹעִים צֶמֶר וְחָלָב וּגְדָיִים, וְלֹא מִשּׁוֹמְרֵי פֵרוֹת עֵצִים וּפֵרוֹת.“ (משנה, מסכת בבא קמא – פרק י, משנה ט ) ”עוֹף, שֶׁאָסוּר מִשּׁוּם נְבֵלָה, יָכֹל יְהֵא אָסוּר לְבַשֵּׁל בְחָלָב , תַּלְמוּד לוֹמַר בַּחֲלֵב אִמּוֹ, יָצָא עוֹף, שֶׁאֵין לוֹ חֲלֵב אֵם“ (משנה, מסכת חולין – פרק ח, משנה ד ) ”הוֹ, מִי יַגִּישׁ לִי מְעַט חָלָב לָבָן מִן הַכַּד...“ (מעשה ילדות חיים נחמן ביאליק , בפרויקט בן יהודה ) בחג השבועות נהוג לאכול מאכלי חלב . המילה משותפת למספר לשונות שמיות: אכדית – ḫilpu ; אוגריתית – ḥlb; ארמית – ܚܲܠܒ (חֲלַב); ערבית – حَلِيب (חַלִיבּ); געז – ḥalīb, פיניקית – 𐤇𐤋𐤁 (חלב).
איטלקית: latte
אירית: bainne
אינדונזית: susu
אמהרית: ወተት (תעתיק: wätät)
אנגלית: milk
אספרנטו: lakto
ארמנית: կաթ (תעתיק: katʿ)
גרוזינית: რძე (תעתיק: rʒe)
גרמנית: Milch
הודית: दूध (תעתיק: dūdh)
הולנדית: melk
הונגרית: tej
וייטנמית: sữa
טורקית: süt
טגלית: gatas
יוונית: γάλα (תעתיק: gála)
יידיש: מילך
יפנית: 乳汁 (תעתיק: nyūjū)
כורדית: şîr
לטינית: lac
מלאית: susu
מלטית: ħalib
נורווגית: mjølk
סווהילית: maziwa
סנסקירית: दुग्ध (תעתיק: dugdha)
ספרדית: leche (נקבה)
ערבית: حليب (תעתיק: חַלִיב)
פולנית: mleko
פורטוגלית: leite
פינית: maito
פרסית: شیر (תעתיק: שׁיר)
צ'כית: mléko
צרפתית: lait
קוריאנית: 젖 (תעתיק: jeot) 유즙 (תעתיק: yujeup)רומנית: lapte
רוסית: молоко (תעתיק: molokó)
שוודית: mjölk
תאילנדית: นม (תעתיק: nom)
ערך בוויקיפדיה:
חלב תמונות ומדיה בוויקישיתוף:
חלב
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חלב
הגייה * khe lev
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ח־ל־ב ב
דרך תצורה משקל קֵטֶל
נטיות ר׳ חֲלָבִים; חֵלֶב־, ר׳ חֶלְבֵי־; כ׳ חֶלְבּוֹ
נרות ומתחת להם חֶלְבָּם שומן המצוי במקומות מסוימים בגופם של בהמות טהורות והאסור לאכילה על־פי היהדות. ובקרבנות מקטירים אותו על המזבח.
”וְלָקַחְתָּ אֶת-כָּל-הַחֵלֶב הַמְכַסֶּה אֶת-הַקֶּרֶב וְאֵת הַיֹּתֶרֶת עַל-הַכָּבֵד וְאֵת שְׁתֵּי הַכְּלָיֹת וְאֶת-הַחֵלֶב אֲשֶׁר עֲלֵיהֶן וְהִקְטַרְתָּ הַמִּזְבֵּחָה.“ (שמות כט , פסוק יג ) ”דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר כָּל-חֵלֶב שׁוֹר וְכֶשֶׂב וָעֵז לֹא תֹאכֵלוּ.“ (ויקרא ז , פסוק כג ) ”...הִנֵּה שְׁמֹעַ מִזֶּבַח טוֹב לְהַקְשִׁיב מֵחֵלֶב אֵילִים.“ (שמואל א׳ טו , פסוק כב ) ”רבי יהושע אומר: כל הזבחים שבתורה שנשתייר מהן כזית בשר או כזית חלב - זורק את הדם“ (בבלי, מסכת פסחים – דף עט, עמוד א )
שומן בעלי חיים. היה משמש לתעשייה בעיקר לנרות
משובח. החלק המובחר והטוב ביותר.
”וּקְחוּ אֶת-אֲבִיכֶם וְאֶת-בָּתֵּיכֶם וּבֹאוּ אֵלָי וְאֶתְּנָה לָכֶם אֶת-טוּב אֶרֶץ מִצְרַיִם וְאִכְלוּ אֶת-חֵלֶב הָאָרֶץ.“ (בראשית מה , פסוק יח ) ”כֹּל חֵלֶב יִצְהָר וְכָל-חֵלֶב תִּירוֹשׁ וְדָגָן רֵאשִׁיתָם אֲשֶׁר-יִתְּנוּ לַיהוָה לְךָ נְתַתִּים.“ (במדבר יח , פסוק יב ) המילה משותפת למספר לשונות שמיות: ארמית – ܚܠܒܐ (חֶלְבָּא); ערבית – خِلْب (חִ'לְבְּ). שלש המשמעויות קשורות משמעות א. הוא חלב ההלכתי, זהו שחייבים עליו כרת וקרב על המזבח (חוץ משומן האליה). ב. זהו חלב הלשוני- מקורי חלב זהו שומן וכן מובא גם בתורה בהרחבה כביטוי לשפע לדבר מובחר וטוב, כמשמעות ג.
בספרי השו"ת ראשונים ואחרונים נזכר הרבה פעמים נרות של חלב שיוצרים בעיות של איסור כשנוטפים למאכל. אין הכוונה לאיסור חלב במשמעות א. שכן זה ההלכתי הוא דווקא בבהמות (ולא חיות) טהורות (ולא טמאות). רק שלא דקדקו בלשון כי בלא כך החלב אסור כי הוא מבהמה טמאה או נבילה. כך השתרש המונח נרות חלב שהם אסורים הלכתית אך מ'איסור חלב'.
ערך בוויקיפדיה: חלב
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חלב