”ותני רבי יונתן אומר רואין שתי זרועותיו כמין שני חטין של זהורית ושאר כל איבריו כמין גולם מצומתים ופיתוח ידים ורגלים אין לו אדיין ועליו הוא מפורש בקבלה: גלמי ראו עיניך“ (ירושלמי, מסכת נידה – פרק ג, הלכה ג)
(מיתולוגיה, יהדות) האדם שנוצר מעפר לפני שאלהים נפח בו רוח חיים.
”אמר רבי יוחנן בר חנינא שתים עשרה שעות הוי היום שעה ראשונה הוצבר עפרו שניה נעשה גולם שלישית נמתחו אבריו רביעית נזרקה בו נשמה חמישית עמד על רגליו ששית קרא שמות שביעית נזדווגה לו חוה“ (בבלי, מסכת סנהדרין – דף לח, עמוד ב)
יחידאי במקרא, לעיל. מהשורש ג-ל-ם קרוב אל ג-ל-ל במשמע דומה (ראו גלם 'גלל'), ולכן גולם הוא 'דבר עדיין גלול\גלום, עדיין בלי צורה', לפני שגוללו אותו.[1] אותו רעיון בפועל גּוֹלֵל 'הציג בצורה מפורטת' (כמו לגולל מגילה). תרגום השבעים ἀκατέργαστος[2] 'לא מעובד, לא נשלם',[3] תרגום וולגטה inperfectus[4] 'לא נשלם'.[5]
השורש ג-ל-ם קרוב אל ג-ל-ל ומשמעו הבסיסי זהה: גלם משמע גלל, כרך, קיפל[6] כמו ב1 לעיל: אליהו קיפל את אדרתו על עצמו. משם גלימה 'בגד גלול\גלום' (הצורה גְּלוֹם קיימת במקרא ”בִּגְלוֹמֵי תְּכֵלֶת“ (יחזקאל כז, פסוק כד)). תרגום וולגטה מתרגם כלטינית involvo 'גלל',[7] ופרשנים (רש''י,[8] מצודת דוד[9]) מפרשים כ"כרך", גם תרגום פשיטתא.[10]
ערך בוויקיפדיה: גלמים
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: גלם