בוגר

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בּוֹגֵר[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא בוגר
הגייה* boger
חלק דיבר שם־עצם, שם תואר
מין זכר
שורש ב־ג־ר
דרך תצורה משקל קוֹטֵל
נטיות ר׳ בּוֹגְרִים; נ׳ בּוֹגֶרֶת, נ"ר בּוֹגְרוֹת
  1. שהגיע לגיל בגרות, שיצא מכּלל ילדות; שמבטא בגרות, של בגרוּת.
    • "רק כשתהיה בוגר תוכל להחליט בעצמך."
  2. רציני, לא ילדותי.
    • למרות שהוא תלמיד בבית ספר יסודי, הוא מגלה התנהגות בוגרת.
  3. מי שסיים קורס, בית ספר או מסלול לימודי אחר.
  4. מי שהתנסה באירוע או חוויה.

גזרון[עריכה]

  • בניב מואבי, תיבות 'וגרנ', 'וגרת', כגרסה קדומה לתיבות בוגר, בוגרת. ציטוט, מן מצבת מישע (שורה 16) - "ואכזה ואהרג כלה שבעת אלפנ גברנ -וגרנ, וגברת-וגרת, ורחמת" =פלגשות) [1].
  • זמן ההווה של הפועל בגר (בבניין קל).

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

תרגום משמעות 3[עריכה]

ראו גם[עריכה]


השורש בגר

השורש ב־ג־ר הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים[עריכה]

ב־ג־ר עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל בָּגַר בּוֹגֵר יִבְגֹּר בְּגֹר לִבְגֹּר
נִפְעַל
הִפְעִיל הִבְגִּיר מַבְגִּיר יַבְגִּיר הַבְגֵּר לְהַבְגִּיר
הֻפְעַל הֻבְגַּר מֻבְגָּר יֻבְגַּר -אין- -אין-
פִּעֵל בִּגֵּר מְבַגֵּר יְבַגֵּר בַּגֵּר לְבַגֵּר
פֻּעַל בֻּגַּר מְבֻגָּר יְבֻגַּר -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְבַּגֵּר מִתְבַּגֵּר יִתְבַּגֵּר הִתְבַּגֵּר לְהִתְבַּגֵּר
  1. 𐤀𐤓𐤍 𐤊𐤄𐤍 Ⓒ