ברית
מראה
בְּרִית
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | ברית |
הגייה* | brit |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | ב־ר־י/ה |
דרך תצורה | משקל קַטְלִית |
נטיות | ר׳ בְּרִיתוֹת |
- הסכם הדדי מוחלט, מחויבות בינאישית ברמה גבוהה מאוד לשיתוף פעולה מהותי כלשהו. (להגנה צבאית, וכדומה.)
- ”וַאֲנִי, הִנְנִי מֵקִים אֶת־בְּרִיתִי אִתְּכֶם, וְאֶת־זַרְעֲכֶם, אַחֲרֵיכֶם.“ (בראשית ט, פסוק ט)
- "הָדוּר בְּנִפְלָאוֹת, וָתִיק בְּנֶחָמוֹת, זוֹכֵר בְּרִית אָבוֹת, חוֹקֵר כְּלָיוֹת: חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ, רַחֵם עָלֵינוּ!" (אדון הסליחות)
- "כְּרוּתָה לוֹ בְּרִית עִם הָעִבְרִית / וּמִלְחָמָה לוֹ אֶת הַלַּעַז לְהַכְרִית." (אֱלִיעֶזֶר בֶּן-יְהוּדָה, מאת ירון לונדון)
- ישראל וארה"ב כרתו ביניהן ברית צבאית.
- איגוד של מדינות, חברות, או גופים שונים.
- מטרת "ברית ורשה" הייתה לבלום את השפעת ארה"ב ולהתייצב כמשקל נגד ל"ברית נאט"ו"
- (יהדות) קיצור לברית מילה.
- אתמול הייתי בברית של בן אחותי.
גיזרון
[עריכה]- האגיפטולוג ארנסט ווליס באדג' מצא, שבמצרית קדומה מצוייה תיבת הירוגליף מקבילה, בצורת בּרְתַה, בּרְתְ - "barta,barth" בהוראת - הסכם,חוזה [1]. ראו גם brjt הגייה בריט בהוראת ברית .
- ישנן כמה השערות לגבי שייכותה הסמנטית של המילה:
- המילה קשורה לרעיון של 'לחתוך, לכרות' מכיוון שבימי הקדם היה נהוג לבתר בהמות כחלק מטקס הברית (ראו למטה), והביטוי 'לכרות ברית' קדום ומופיע במקרא. מחוזק הקשר, חלק ניכר מהחוקרים סוברים שגיזרון המילה ברית קשור לרעיון זה[2]. יש סבורים שהמילה נזגרת משורש ב-ר-א (במקור זהה לב-ר-י\ב-ר-ה[3]) שמשמעותה המקרית 'לחתוך, לכרות'[4] ומשם 'ליצור צורה דרך כריתה' 'fashion by cutting, shape out' 'ליצור'[5][6][7]. המשמעות המקורית של ב-ר-א במובן של 'לחתוך, לכרות' (לכרות עצים\יער, לחתוך עם חרב) מופיעה במקרא: ”עֲלֵה לְךָ הַיַּעְרָה וּבֵרֵאתָ לְךָ שָׁם“ (יהושע יז, פסוק טו), ”וּבָרֵא אוֹתְהֶן בְּחַרְבוֹתָם“ (יחזקאל כג, פסוק מז).
- יש שסבורים שהמילה נגזרת מן הרעיון של "לחתוך, לכרות", דרך שיכול אותיות של הפועל ב־ת־ר (במשמעות לחתוך, לכרות), וכך מבאר השד"ל (בראשית פרק טו).
- לקשר עם הרעיון של 'לחתוך, לכרות': ראו בספר ירמיהו: ”וְנָתַתִּי אֶת־הָאֲנָשִׁים, הָעֹבְרִים אֶת־בְּרִתִי, אֲשֶׁר לֹא־הֵקִימוּ אֶת־דִּבְרֵי הַבְּרִית, אֲשֶׁר כָּרְתוּ לְפָנָי--הָעֵגֶל אֲשֶׁר כָּרְתוּ לִשְׁנַיִם, וַיַּעַבְרוּ בֵּין בְּתָרָיו.“ (ירמיהו לד, פסוק יח): המילה כרת (ביתר, קיצץ) מופיעה גם בנוגע לכריתת עגל לשניים, וגם לכריתת ברית. או בספר בראשית הברית בין הבתרים: ”וַיִּקַּח לוֹ אֶת כָּל אֵלֶּה וַיְבַתֵּר אֹתָם בַּתָּוֶךְ וַיִּתֵּן אִישׁ בִּתְרוֹ לִקְרַאת רֵעֵהוּ“ (בראשית טו, פסוק י) כחלק מטקס כריתת ברית.
- קשר בין ברית\הסכם ובין לחתוך גם קיים בשפות אחרות: "to cut a deal", ויש סבורים[8] שקשר כללי זה נובע מהסכם כחלוקת מצרך או משאב כלשהו: לחתוך את החלק שמגיע לשני הצדדים. המילה הסכם גם קשורה לרעיון זה, מן סָכַם 'ספר פריטים'[9][10], בהוראת לספור את הפריטים שמגיעים לשני הצדדים (ראו סך, סכום, סיכום), וגם המילה האנגלית deal 'הסכם', שפירושה 'חלוקה', בהוראת לחלק את מנה שמגיעה לשני הצדדים (to deal = חילק).
- המילה קשורה לרעיון של 'לחתוך, לכרות' מכיוון שבימי הקדם היה נהוג לבתר בהמות כחלק מטקס הברית (ראו למטה), והביטוי 'לכרות ברית' קדום ומופיע במקרא. מחוזק הקשר, חלק ניכר מהחוקרים סוברים שגיזרון המילה ברית קשור לרעיון זה[2]. יש סבורים שהמילה נזגרת משורש ב-ר-א (במקור זהה לב-ר-י\ב-ר-ה[3]) שמשמעותה המקרית 'לחתוך, לכרות'[4] ומשם 'ליצור צורה דרך כריתה' 'fashion by cutting, shape out' 'ליצור'[5][6][7]. המשמעות המקורית של ב-ר-א במובן של 'לחתוך, לכרות' (לכרות עצים\יער, לחתוך עם חרב) מופיעה במקרא: ”עֲלֵה לְךָ הַיַּעְרָה וּבֵרֵאתָ לְךָ שָׁם“ (יהושע יז, פסוק טו), ”וּבָרֵא אוֹתְהֶן בְּחַרְבוֹתָם“ (יחזקאל כג, פסוק מז).
- אכדית, בהגיית: בּירִיתֻ birītu בהוראת: 'שלשלת, אזיקים' ולפי מילון יסטרוב[11] תיבת: 'ברית' במשמעות-'הסכם מחייב' נגזרת ממילה אכדית זו. בארמית בֵּרִית 'טבעת'[12], 'חישוק, בירית'[13], עברית בירית[14].
- או סברה נוספת[15] היא שמקור המילה בפועל ב־ר־ה (במשמעות לאכול), מכיוון שבטקס הברית היה נהוג ששני הצדדים יאכלו יחדיו: ”וַיִּקַּח יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה, עֹלָה וּזְבָחִים--לֵאלֹהִים; וַיָּבֹא אַהֲרֹן וְכֹל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל, לֶאֱכָל־לֶחֶם עִם־חֹתֵן מֹשֶׁה--לִפְנֵי הָאֱלֹהִים.“ (שמות יח, פסוק יב). מסיבה זו, יש הגורסים כי אין לומר "לכרות חוזה", אלא רק "לכרות ברית" או "לחתום על חוזה". זאת מכיוון שהפעולה "כריתה" (ביתור) התקיימה רק בבריתות, ולא בחתימה על חוזה. ראו למשל בספר "ודייק" ליעקב בהט ולמרדכי רון.
- באופן פחות משכנע[16][17] אולי המילה נגזרת מפועל בָּרָר במובן של בָּחַר (כמו ”בְּרוּ לָכֶם אִישׁ וְיֵרֵד אֵלָי“ (שמואל א׳ יז, פסוק ח)). דעה זו מובאת גם באבן עזרא (בראשית פרק ו): "וטעם ברית – הסכמה, ודבר שבחרו שנים, והוא מגזרת: ברו לכם איש (שמואל א י״ז:ח׳).. ויש אומרים: כי טעם ברית גבול כרות".
צירופים
[עריכה]נגזרות
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]תרגום
[עריכה]ראו גם
[עריכה]סמוכין
[עריכה]- ↑ An Egyptian Hieroglyphic Dictionary", By - Budge E A Wallis,1920" עמוד 204, "barta,barth"
- ↑ Gesenius' Hebrew-Chaldee Lexicon, ערך ברית. https://www.blueletterbible.org/lang/lexicon/lexicon.cfm?t=kjv&strongs=h1285
- ↑ https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_%D7%91%D7%A8%D7%99_I?lang=he
- ↑ https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_%D7%91%D7%A8%D7%99_I?lang=he
- ↑ Brown-Driver-Briggs, ברא = fashion by cutting, shape out https://biblehub.com/hebrew/1254.htm
- ↑ Gesenius' Hebrew-Chaldee Lexicon, ברא = to cut, to carve out, to form by cutting. https://www.blueletterbible.org/lang/lexicon/lexicon.cfm?t=kjv&strongs=h1254
- ↑ https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_%D7%91%D7%A8%D7%99_II?lang=he
- ↑ https://philipghunt.wordpress.com/2015/06/19/lets-cut-a-deal/
- ↑ 'to count, to sum up' https://www.sefaria.org.il/Klein_Dictionary%2C_%D7%A1%D7%9B%D7%9D.1?lang=he
- ↑ 'to count' https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_%D7%A1%D6%B0%D7%9B%D6%B7%D7%9D.1?lang=he
- ↑ https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_%D7%91%D6%B0%D6%BC%D7%A8%D6%B4%D7%99%D7%AA?lang=he
- ↑ https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_%D7%91%D6%B5%D6%BC%D7%A8%D6%B4%D7%99%D7%AA?lang=he
- ↑ https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_%D7%91%D6%B5%D6%BC%D7%99%D7%A8%D6%B4%D7%99%D7%AA?lang=he
- ↑ https://www.sefaria.org.il/Klein_Dictionary%2C_%D7%91%D6%B4%D6%BC%D7%99%D7%A8%D6%B4%D7%99%D7%AA.1?lang=he
- ↑ https://www.sefaria.org.il/Klein_Dictionary%2C_%D7%91%D6%B0%D6%BC%D7%A8%D6%B4%D7%99%D7%AA?lang=he
- ↑ https://www.sefaria.org.il/Klein_Dictionary%2C_%D7%91%D6%B0%D6%BC%D7%A8%D6%B4%D7%99%D7%AA?lang=he
- ↑ מילון אבן-שושן, ערך 'ברית'
בֹּרִית
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | בורית |
הגייה* | borit |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | ב־ר־ר |
דרך תצורה | בר + ־ִית |
נטיות |
- חומר המיועד לניקוי.
- ”כִּי אִם תְּכַבְּסִי בַּנֶּתֶר וְתַרְבִּי לָךְ בֹּרִית נִכְתָּם עֲוֹנֵךְ לְפָנַי“ (ירמיהו ב, פסוק כב)
- ” וּמִי הָעֹמֵד בְּהֵרָאוֹתוֹ כִּי הוּא כְּאֵשׁ מְצָרֵף וּכְבֹרִית מְכַבְּסִים“ (מלאכי ג, פסוק ב)
- ”מֵי רַגְלַיִם, נֶתֶר וּבֹרִית, קְמוֹנְיָא וְאַשְׁלָג, כְּדֵי לְכַבֵּס בָּהֶן בֶּגֶד קָטָן בִּסְבָכָה.“ (משנה, מסכת שבת – פרק ט, משנה ה)
- עברית חדשה צמח ממשפחת הציפורניים המשמש כמרכיב בחומרי חיטוי.
- להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
רשימה של ערכים שיש להוסיף להם משפטים מדגימים תמצאו כאן.
- להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
גיזרון
[עריכה]- מופיעה פעמים במקרא צורת נקבה מן בֹּר.
פרשנים מפרשים
[עריכה]- תרגום תלמוד בבלי: מהי בורית אר"י זהו חול, והרי כתובים בנפרד "הבורית והחול". אלא היא צמח הנקרא "כבריתא" (גפרית רש"י) ואינו מתאים לדינים הכתובים בו כדיני שביעית אלא זהו האָהָל והרי כתובים בנפרד "הבורית והאהל" -שני מיני אהל ישנם.
צירופים
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]- סבון (1)
תרגום
[עריכה]ראו גם
[עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכה] ערך בוויקיפדיה: בורית |
טקסונומיה בוויקימינים: Saponaria |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בורית |