חוזה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חוֹזֶה א[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חוזה
הגייה* khoze
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ח־ז־י/ה
דרך תצורה משקל קוֹטֵל
נטיות ר׳ חוֹזִים; חוֹזֵה־, ר׳ חוֹזֵי־
חוזה
  1. הסכם מחייב בין שני צדדים או יותר, כך שכל צד חייב למלא את חלקו. לעתים קרובות החוזה מגדיר גם סנקציה, קנס, או עונש על צד שלא יקיים את החוזה או יפר אותו.
    • "השליח עשה חוזה עם אחד התלמידים, כי בשעה מאוחרת בלילה, כשתכלה רגל מן הישיבה, יניח אכסמפלאר אחד בתוך כל גמרא וגמרא" (בחיינו ובעיתונותנו, מאת י"ח ברנר, בפרויקט בן יהודה)
    • ישנם מספר סוגים של חוזים: חוזה בכתב, חוזה בעל־פה, חוזה ג'נטלמני ועוד.
    • על פי החוק, חוזים בעסקאות נדל"ן יהיו אך ורק בכתב.
    • האמן נתבע על ידי חברת התקליטים מכיוון שהפר את החוזה.

גיזרון[עריכה]

  • מופיעה כבר בלשון המקרא: "כִּי אֲמַרְתֶּם כָּרַתְנוּ בְרִית אֶת מָוֶת וְעִם שְׁאוֹל עָשִׂינוּ חֹזֶה" (ישעיהו כח, פסוק טו), אולם משמעותה אינה ברורה.
למשל, רש"י, מצודות דוד ומצודות ציון מפרשים "חוזה"="גבול", בדומה למלה "מחוז" בביטוי מחוז חפצו. מלבי"ם מפרש: "אות לראות ולחזות בו".

צירופים[עריכה]

תרגום[עריכה]

מידע נוסף[עריכה]

  • בספר "ודייק" מאת יעקב בהט ומרדכי רון הבחינו המחברים בין "ברית" ("קשר רעות וידידות, הסכם של שלום וכונות טובות") ובין "חוזה" ("כתב התקשרות, הסכם בין בני אדם בענין מסחרי וכיוב"). בפרט, גרסו המחברים כי "כורתים ברית" ו"עושים חוזה", ולא להפך. ראו גם בערך ברית.

ראו גם[עריכה]

חוֹזֶה ב[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חוזה
הגייה* khoze
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ח־ז־י/ה
דרך תצורה משקל קוֹטֵל
נטיות ר׳ חוֹזִים
החוזה עמוס
  1. לשון המקרא אדם בעל יכולת לראות את אשר יהיה בעתיד.
    • "וַיָּקָם דָּוִד בַּבֹּקֶר, וּדְבַר יהוה הָיָה אֶל גָּד הַנָּבִיא חֹזֵה דָוִד." (שמואל ב׳ כד, פסוק יא)
    • "וַיֹּאמֶר אֲמַצְיָה אֶל עָמוֹס חֹזֶה לֵךְ בְּרַח." (עמוס ז, פסוק יב)
    • הרצל נחשב לחוזה המדינה.

גיזרון[עריכה]

  • בימי קדם המילה רואה שימשה כמילה נרדפת לנביא, כנאמר: "כִּי לַנָּבִיא הַיּוֹם יִקָּרֵא לְפָנִים הָרֹאֶה." (שמואל א׳ ט, פסוק ט). מאחר והשורש ח־ז־י/ה מקביל לשורש ר־א־י/ה, ועוד במקרא הוא יוחד לראייה נבואית (כמו המילים מחזה וחזיון), התחלף השורש במילה זו מהשורש ר־א־י/ה לשורש ח־ז־י/ה.

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]