חוזה
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
חוֹזֶה א[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | חוזה |
| הגייה* | choze |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ח־ז־י/ה |
| דרך תצורה | משקל קוֹטֵל |
| נטיות | ר׳ חוֹזִים; חוֹזֵה־, ר׳ חוֹזֵי־ |
- לשון המקרא הסכם מחייב בין שני צדדים או יותר, כך שכל צד חייב למלא את חלקו. לעתים קרובות החוזה מגדיר גם סנקציה, קנס, או עונש על צד שלא יקיים את החוזה או יפר אותו.
- ”כִּי אֲמַרְתֶּם כָּרַתְנוּ בְרִית אֶת מָוֶת וְעִם שְׁאוֹל עָשִׂינוּ חֹזֶה...“ (ישעיהו כח, פסוק טו)
- ”השליח עשה חוזה עם אחד התלמידים, כי בשעה מאוחרת בלילה, כשתכלה רגל מן הישיבה, יניח אכסמפלאר אחד בתוך כל גמרא וגמרא“ (בחיינו ובעיתונותנו, מאת י"ח ברנר, בפרויקט בן יהודה)
- ישנם מספר סוגים של חוזים: חוזה בכתב, חוזה בעל־פה, חוזה ג'נטלמני ועוד.
- על פי החוק, חוזים בעסקאות נדל"ן יהיו אך ורק בכתב.
- האמן נתבע על ידי חברת התקליטים מכיוון שהפר את החוזה.
גיזרון[עריכה]
- המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל.
- לפי רוב החוקרים המודרניים[1], מן חָזָה 'ראה' בהוראת 'חזון משותף בין הצדדים', 'מטרה משותפת'. באזכור היחיד במקרא (לעיל), מדובר ב'חוזה עם שְׁאוֹל' והמילה 'חוזה' מקבילה ל'חָזוּת' ('עִם שְׁאוֹל עָשִׂינוּ חֹזֶה' ... 3 פסוקים אחר-כך: 'חָזוּתְכֶם אֶת שְׁאוֹל לֹא תָקוּם'), מילה שישעיהו גם משתמש בה במובן הרגיל 'חזון'. עובדה זו מחזקת את טענת הפרשנות המודרנית: 'חוזה' ו'חזות' בהוראה פיוטית 'חזון משותף בין הצדדים'.
- ישנן דעות אחרות: למשל, רש"י, מצודות דוד ומצודות ציון מפרשים "חוזה"="גבול", (ראו גם חָזָה ב) בדומה למלה "מחוז" בביטוי מחוז חפץ. מלבי"ם מפרש: "אות לראות ולחזות בו".
צירופים[עריכה]
תרגום[עריכה]
מידע נוסף[עריכה]
- בספר "ודייק" מאת יעקב בהט ומרדכי רון הבחינו המחברים בין ברית ("קשר רעות וידידות, הסכם של שלום וכונות טובות") ובין חוזה ("כתב התקשרות, הסכם בין בני אדם בענין מסחרי וכיוב"). בפרט, גרסו המחברים כי "כורתים ברית" ו"עושים חוזה", כנראה בפסוק לעיל, ולא להפך.
ראו גם[עריכה]
סימוכין[עריכה]
- ↑ אבן שושן ערך חוזה, מילון קליין.
חוֹזֶה ב[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | חוזה |
| הגייה* | choze |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ח־ז־י/ה |
| דרך תצורה | משקל קוֹטֵל |
| נטיות | ר׳ חוֹזִים |
- לשון המקרא אדם בעל יכולת לראות את אשר יהיה בעתיד.
- ”וַיָּקָם דָּוִד, בַּבֹּקֶר; וּדְבַר-יהוה, הָיָה אֶל-גָּד הַנָּבִיא – חֹזֵה דָוִד, לֵאמֹר.“ (שמואל ב׳ כד, פסוק יא)
- ”וַיֹּאמֶר אֲמַצְיָה, אֶל-עָמוֹס – חֹזֶה, לֵךְ בְּרַח-לְךָ אֶל-אֶרֶץ יְהוּדָה; וֶאֱכָל-שָׁם לֶחֶם, וְשָׁם תִּנָּבֵא.“ (עמוס ז, פסוק יב)
- הרצל נחשב לחוזה המדינה.
גיזרון[עריכה]
- בימי קדם המילה רואה שימשה כמילה נרדפת לנביא, כנאמר: ”כִּי לַנָּבִיא הַיּוֹם יִקָּרֵא לְפָנִים הָרֹאֶה.“ (שמואל א׳ ט, פסוק ט). מאחר והשורש ח־ז־י/ה מקביל לשורש ר־א־י/ה, ועוד במקרא הוא יוחד לראייה נבואית (כמו המילים מחזה וחזיון), התחלף השורש במילה זו מהשורש ר־א־י/ה לשורש ח־ז־י/ה.
צירופים[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
תרגום[עריכה]
- אנגלית: visionary, seer
- גרמנית: Vorhersager
- רוסית: предсказатель
ראו גם[עריכה]
חוֹזֶה ג[עריכה]
- שם פרטי לזכר, הנפוץ ביעקר אצל היספנים.
- "שָׁם אֵין בְּחִינוֹת אוּנִיבֶרְסִיטָה / וְאֵין דֵּקָן שֶׁל הַפָקוּלְטָה; / וְשָׁם נִרְאֶה כָּל יוֹם קוֹרִידָה / עִם דּוֹן חוֹזֶה־אַלְפוֹנְסוֹ שׁוּלְטְהַיִס." (וֵנֵצוּאֵלָה, מאת דן אלמגור)
גיזרון[עריכה]
- מספרדית: José – יוסי