(1) על פי האמונה הנוצרית, הברית בין האל לעם ישראל הוחלפה משום שעם ישראל לא עמד בברית סיני. הנוצרים מבססים טענה זאת לפי ספר ירמיה: ”הִנֵּה יָמִים בָּאִים, נְאֻם־יְהוָה; וְכָרַתִּי, אֶת־בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאֶת־בֵּית יְהוּדָה – בְּרִית חֲדָשָׁה. לֹא כַבְּרִית, אֲשֶׁר כָּרַתִּי אֶת־אֲבוֹתָם, בְּיוֹם הֶחֱזִיקִי בְיָדָם, לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם: אֲשֶׁר־הֵמָּה הֵפֵרוּ אֶת־בְּרִיתִי, וְאָנֹכִי בָּעַלְתִּי בָם – נְאֻם־יְהוָה. כִּי זֹאת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֶכְרֹת אֶת־בֵּית יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי הַיָּמִים הָהֵם, נְאֻם־יְהוָה, נָתַתִּי אֶת־תּוֹרָתִי בְּקִרְבָּם, וְעַל־לִבָּם אֶכְתְּבֶנָּה; וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים, וְהֵמָּה יִהְיוּ־לִי לְעָם.“ (ירמיהו לא, פסוקים ל–לב). הנוצרים רואים ב"ברית הישנה" שנכתבה במקורה בעברית כמבוא ל"ברית החדשה" ששורשיה יוונים. לפי הפרשנות המקובלת בנצרות, ה"ברית הישנה" כוללת בשורות ונבואות על בואו הצפוי של ישו, וכן טעמים וצידוקים לצורך ב"ברית חדשה" שתחליף את הברית של מעמד הר סיני. על כן, הם כינו את התנ"ך - "הברית הישנה" ואת כתבי ההמשך שלהם - "הברית החדשה", משום שלפי אמונתם, הברית הוחלפה מעם ישראל לאל אל הנוצרים לאל.
ערך בוויקיפדיה: הברית החדשה