אדר
מראה
אֲדָר
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | אדר |
הגייה* | adar |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | א־ד־ר |
דרך תצורה | משקל קְטָל |
נטיות |
חודשים עבריים |
---|
תשרי • חשון / מרחשון • כסלו |
- החודש השישי בלוח השנה העברי, בשנה המתחילה בחודש תשרי, כנהוג מימי בית שני; והחודש השנים־עשר, והאחרון, בשנה המתחילה בחודש ניסן, שהיה נהוג בימי בית ראשון. בחודש אדר 29 ימים. בשנה מעוברת נוסף חודש לפניו, בן 30 יום – אדר א'.
- ”בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן הוּא חֹדֶשׁ נִיסָן בִּשְׁנַת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הִפִּיל פּוּר הוּא הַגּוֹרָל לִפְנֵי הָמָן מִיּוֹם לְיוֹם וּמֵחֹדֶשׁ לְחֹדֶשׁ שְׁנֵים עָשָׂר הוּא חֹדֶשׁ אֲדָר“ (אסתר ג, פסוק ז).
- ”וְשֵׁיצִיא בַּיְתָה דְנָה עַד יוֹם תְּלָתָה לִירַח אֲדָר דִּי הִיא שְׁנַת שֵׁת לְמַלְכוּת דָּרְיָוֶשׁ מַלְכָּא“ (עזרא ו, פסוק טו)
- ”כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה - כך משנכנס אדר מרבין בשמחה“ (בבלי, מסכת תענית – דף כט, עמוד א)
- ”וְהוּא לֹא יָדַע שֶׁבְּשִׁבְעָה בַּאֲדָר מֵת משֶׁה וּבְשִׁבְעָה בַּאֲדָר נוֹלַד משֶׁה, וְאָמַר כְּשֵׁם שֶׁהַדָּגִים בּוֹלְעִין כָּךְ אֲנִי בּוֹלֵעַ אוֹתָן.“ (אסתר רבה, פרשה ז, סימן יא)
- שם פרטי לזכר ולנקבה
- ”וַיִּהְיוּ בָנִים לְבָלַע אַדָּר וְגֵרָא וַאֲבִיהוּד“ (דברי הימים א׳ ח, פסוק ג).
גיזרון
[עריכה]- החודש השנים-עשר בלוח שנה הבבלי נקרא כך גם באכדית (Addaru) ובארמית (אדר). בערבית: أذار (אַדַ'אר) – מרץ.
- שומרית אדר adar , בהוראת "מן המבחר והמבוקש"[1]. אכדית-עתיקה כשם תואר: (אדר ảdru), בהוראת - מרהיב, איכותי [2].
צירופים
[עריכה]תרגום
[עריכה]ראו גם
[עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכה] ערך בוויקיפדיה: אדר |
- אילון גלעד, "מהשפה פנימה: מדוע נקראים החודשים העבריים בשמותיהם?". "הארץ", 8 באוקטובר 2016.
- האקדמיה ללשון העברית, "חודשי השנה העברית", כתבה אסתר הבר, 8 בספטמבר 2015.
סימוכין
[עריכה]אֵדֶר
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | אדר |
הגייה* | eder |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | א־ד־ר |
דרך תצורה | משקל קֵטֶל |
נטיות | ר׳ אֲדָרִים |
- לשון חז"ל פוחלץ; עור אשר הופשט מבעל־חיים ומולא בחומר כלשהו לצורך הדגמה בעת לימוד או לקישוט.
- "אדרא דרא דתיבנא." (ירושלמי מעשר שני ד ו)
גיזרון
[עריכה]- ארמית גלילית "אדרא" בהוראת - פרווה
- תרגום השבעים - דֹורֲה δορά במשמעות עור, פשיטת עור.
- מארמית: אדרא, מהמשתמע מתרגום השבעים ומן הפשיטתא(התרגום הסורי הקדום) - "אדר " הוא עור . יביא אדורה לבית דין: בפרק א' דבבא קמא. פירוש: יביא הנבלה לבית דין לשומה לניזק בתשלומין ספר הערוך/אות א' ערך:אדר 3)
נגזרות
[עריכה]פרשנים מפרשים
[עריכה]- רש"י פירש "אדר" - "לבוש תפארת", כי היא מהווה שלל יקר במלחמה.
מילים נרדפות
[עריכה]תרגום
[עריכה]- אנגלית: stuffed animal, hide
אֶדֶר
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | אדר |
הגייה* | eder |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | א־ד־ר |
דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
נטיות | ר׳ אֲדָרִים |
- עץ ממשפחת הסבונניים שעליו ופרחיו בצבע ירוק־צהוב.
- ”הרוצה שיתקיימו נכסיו יטע בהן אדר שנאמר אדיר במרום ה' (תהלים צג, ד')“ (בבלי, מסכת ביצה – דף טו, עמוד ב)
גיזרון
[עריכה]- מארמית: אדרא - ”בְּרוֹשׁ תִּדְהָר וּתְאַשּׁוּר יַחְדָּו (ישעיהו מא, פסוק יט) ברוש ברתא תדהר אדרא ותאשור פיקסינה“ (ירושלמי, מסכת כתובות – פרק ז, הלכה ט). במקור שימשה המילה לתיאור עץ התִּדְהָר [1]. רבי שמעון גזר את שם העץ: אֶדר משום מימדיו האַדירים (ראו לעיל)
תרגום
[עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכה] ערך בוויקיפדיה: אדר (עץ) |
טקסונומיה בוויקימינים: Acer |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אדר |
אִדַּר
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | אידר |
הגייה* | idar |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | א־ד־ר |
דרך תצורה | משקל קִטָּל |
נטיות | ר׳ אִדְּרֵי |
- [ארמית] גורן
גיזרון
[עריכה]- מארמית אדרא (eddrā) בהוראת אסם, ערמת-תבואה בגורן.
תרגום
[עריכה]- אנגלית: barn
ראו גם
[עריכה]- הוסיפו לכאן קישורים למונחים קרובים בוויקימילון.
קישורים חיצוניים
[עריכה] ערך בוויקיפדיה: ערך בוויקיפדיה |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אדר |
- שם כותב, [Address תיאור המאמר], שם האתר