מרחשון

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מַרְחֶשְׁוָן[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חשוון
הגייה* markheshvan
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה שאילה
נטיות
חודשים עבריים

תשריחשוון / מרחשווןכסלו
טבתשבטאדרניסןאייר
סיווןתמוזאב/ מנחם אבאלול

  1. לשון חז"ל החודש השני בלוח השנה העברי, בשנה המתחילה בחודש תשרי (כנהוג מימי בית שני), והחודש השמיני בשנה המתחילה בחודש ניסן (שהיה נהוג בימי בית ראשון). מגיע אחרי תשרי, ולפני כסלו.

גיזרון[עריכה]

  • מאכדית: Araḫsamnu, הלחם בסיסים מן arḫu,warḫuיֶרַח, וכן samāne – שמיני (כאשר מתחילים לספור את החודשים מניסן, חשון הוא החודש השמיני). מכיוון שהאותיות ו' וּ־מ' נהגות שתיהן בעזרת השפתיים, לעתים קורה שהן מתחלפות זו בזו. וכך נוצרו שני חילופים ב"וורחשמן" שהפך ל"מרחשוון": האות ו' במלה הראשונה הוחלפה בשלב כלשהו באות מ', וה־מ' במלה השנייה הוחלפה באות ו'.[1][2] החלפה זו ו↔מ בין עברית↔אכדית מתרחשת גם במילים כִּסְלֵו (מאכדית kislīmu), שְׁוַלְיָה (מאכדית šamallû, ובעברית חדשה: שׁוּלְיָה).
  • אטימולוגיה נוספת, בלשון פרסית - מרחש בהוראת רחש + וון בהוראת מים ולפיכך מרחשוון בהוראת 'מבוע מים' אתר "דעת"

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: Marcheshvan ‏‏‏‏Cheshvan
  • יידיש: מרחשון‏‏‏‏، חשוון
  • צרפתית: Heshvan‏‏‏‏
  • ערבית: مرحشوان‏‏‏‏، حشوان (הגייה: מַרְחַשְוַאן, חַשְוַאן)

מידע נוסף[עריכה]

  • שמו המלא של החודש כפי שנקרא בפי חז"ל הוא מרחשון, אך כיום נהוג לקרוא לחודש חשוון.
בעקבות קריאה מוטעית, כנראה, נקרא החודש ברוב תפוצות ישראל מַר־חֵשְוָן, מה שהביא להתייחסות ל"מר" כאל קידומת, ובסוף הביא להשמטתה. חיתוך זה של השם הביא לסברות שונות לפירושה של הקידומת "מר".
  • חודש זה נחשב כחודש בעל טעם מר – אין בו שום חג או אירוע משמח ואף קרו בו, לפי המסורת, מאורעות מצערים.
  • כי בחודש זה מתחיל הגשם, ומר היא גם טיפת מים (ככתוב: ”הֵן גּוֹיִם כְּמַר מִדְּלִי“ (ישעיהו מ, פסוק טו)).
ככל הנראה, חיתוך השם המקורי הוא מְרַח־שׁוֹן, ובדומה לכך נקרא החודש מְרַח־שְׁוָן בפי יהודי תימן.

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: חשוון

סימוכין[עריכה]

  1.   ד"ר אבשלום קור, "מוציא לשון - מר גורלו: חשבתם שה'מר' של חודש מרחשוון הוא רק קידומת? תחשבו שוב", במחנה, גליון 39 (3056), ז' במרחשוון התשע"א, 15 באוקטובר, 2010.
  2.   עלי איתן, "חשוון - מרחשוון". ‏האקדמיה ללשון העברית, לשוננו לעם ט, ע"מ 6-7‏, תשי"ח.