תשרי
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
תִּשְׁרֵי[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | תשרי |
| הגייה* | tishrey,tishre |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | |
| דרך תצורה | |
| נטיות | |
| חודשים עבריים |
|---|
|
תשרי • חשוון / מרחשוון • כסלו |
- החודש בו חל ראש השנה, כנהוג מימי בית שני, והחודש השביעי בשנה המתחילה בחודש ניסן, לפי הנהוג בימי בית ראשון. עוקב לאלול וקודם לחשוון, ומקביל בערך לחודשים הלועזיים ספטמבר ואוקטובר.
- ”עַל שְׁנֵי חֳדָשִׁים מְחַלְּלִין אֶת הַשַּׁבָּת, עַל נִיסָן וְעַל תִּשְׁרֵי, שֶׁבָּהֶן הַשְּׁלוּחִין יוֹצְאִין לְסוּרְיָא, וּבָהֶן מְתַקְּנִין אֶת הַמּוֹעֲדוֹת.“ (משנה, מסכת ראש השנה – פרק א, משנה ד)
- ”תנו רבנן: בארבעה שבילין חמה מהלכת [...] תשרי מרחשון וכסליו מהלכת בימים כדי ליבש את הנהרות“ (בבלי, מסכת פסחים – דף צד, עמוד ב)
- ”ורבי אליעזר היא, דאמר: בתשרי נברא העולם“ (בבלי, מסכת – דף ראש השנה, עמוד ח)
- ”חצי סיון ותמוז וחצי אב קיץ, חצי אב ואלול וחצי תשרי חום“ (בראשית רבה, פרשה לד, סימן יא)
- ”מֵת אָב וּמֵת אֵלוּל, וּמֵת חֻמָּם / גַּם נֶאֱסַף תִּשְׁרֵי וּמֵת עִמָּם“ (מֵת אָב וּמֵת אֵלוּל, מאת שמואל הנגיד, בפרויקט בן יהודה)
- ”וּכְבָר יָצָא תִּשְׁרֵי יֶרַח חַגֵּינוּ“ (שלהי קיטא, מאת יהודה לייב גורדון, בפרויקט בן יהודה)
- ”בחדשי אלול ואדר הם מתחילים להיפרד איש מעל רעהו בבחינת אויבים. בחדשי תשרי וניסן הם נעשים שונאים גלויים.“ (בדידות, מאת יהודה שטיינברג, בפרויקט בן יהודה)
- ”הימים ימות הגשמים, בסוף תקופת תשרי.“ (ליום השבת, מאת מנדלי מוכר ספרים, בפרויקט בן יהודה)
גיזרון[עריכה]
- מאכדית: tašrītu (תַּשְׁרִיתוּ) – התחלה.
מילים נרדפות[עריכה]
תרגום[עריכה]
ראו גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
 ערך בוויקיפדיה: תשרי |
