תשרי

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תִּשְׁרֵי[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא תשרי
הגייה* tishrey
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות
חודשים עבריים

תשריחשוון / מרחשווןכסלו
טבתשבטאדרניסןאייר
סיווןתמוזאבאלול

  1. החודש הראשון בלוח השנה העברי בשנה המתחילה בחודש תשרי, כנהוג מימי בית שני, והחודש השביעי בשנה המתחילה בחודש ניסן, לפי הנהוג בימי בית ראשון. עוקב לאלול וקודם לחשוון, ומקביל בערך לחודשים הלועזיים ספטמבר ואוקטובר. תשרי אורך שלושים ימים.
    • בחודש תשרי אחד־עשר ימי חג.
    • "מֵת אָב וּמֵת אֵלוּל, וּמֵת חֻמָּם / גַּם נֶאֱסַף תִּשְׁרֵי וּמֵת עִמָּם" ("מת אב ומת אלול", רבי שמואל הנגיד)
    • "על שני חדשים מחללין את השבת על ניסן ועל תשרי שבהן השלוחין יוצאין לסוריא ובהן מתקנין את המועדות" (משנה, מסכת ראש השנה, פרק א', משנה ד')
    • "חצי סיון ותמוז וחצי אב קיץ, חצי אב ואלול וחצי תשרי חום" (בראשית רבה, פרשה ל"ד, סימן י"א)

גיזרון[עריכה]

  1. שאול משמו של החודש האכדי המקביל, tašrītu (תַּשְׁרִיתוּ), שפירושו התחלה. השם נכנס אל השפה העברית בתקופת גלות בבל.

מובאות נוספות[עריכה]

  • "וּכְבָר יָצָא תִּשְׁרֵי יֶרַח חַגֵּינוּ" ("שלהי קיטא", יהודה לייב גורדון)
  • "בחדשי אלול ואדר הם מתחילים להיפרד איש מעל רעהו בבחינת אויבים. בחדשי תשרי וניסן הם נעשים שונאים גלויים." ("בדידות", יהודה שטיינברג)
  • "הימים ימות הגשמים, בסוף תקופת תשרי." ("ליום השבת", מנדלי מוכר־ספרים)
  • "תנו רבנן: בארבעה שבילין חמה מהלכת [...] תשרי מרחשון וכסליו מהלכת בימים כדי ליבש את הנהרות" (תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף צ"ד, עמוד ב')
  • "ורבי אליעזר היא, דאמר: בתשרי נברא העולם" (תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף ח', עמוד א')
  • "רב אמ' תשרי לא נתעבר מימיו" (תלמוד ירושלמי, מסכת שביעית, פרק י', הלכה א')

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: Tishrei‏‏‏‏
  • ערבית: تشريّ‏‏‏‏ (הגייה: תִשְרִיّ)

מידע נוסף[עריכה]

  • בתורה תמיד נקרא תשרי בשם "החודש השביעי", בספר מלכים הוא כבר נקרא "ירח האיתנים", ואילו בלשון חז"ל הוא קיבל את שמו הנפוץ - תשרי.

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: תשרי