תשרי
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
תִּשְׁרֵי[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | תשרי |
| הגייה* | tishrey,tishre |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | |
| דרך תצורה | |
| נטיות | |
| חודשים עבריים |
|---|
|
תשרי • חשוון / מרחשוון • כסלו |
- החודש בו חל ראש השנה, כנהוג ב'השראה' בבלית החל מימי בית שני .החודש השביעי בשנה המתחילה בחודש ניסן, לפי הנהוג בימי בית ראשון. עוקב לאלול וקודם לחשוון, ומקביל בערך לחודשים הלועזיים ספטמבר ואוקטובר.
- ”עַל שְׁנֵי חֳדָשִׁים מְחַלְּלִין אֶת הַשַּׁבָּת, עַל נִיסָן וְעַל תִּשְׁרֵי, שֶׁבָּהֶן הַשְּׁלוּחִין יוֹצְאִין לְסוּרְיָא, וּבָהֶן מְתַקְּנִין אֶת הַמּוֹעֲדוֹת.“ (משנה, מסכת ראש השנה – פרק א, משנה ד)
- ”תנו רבנן: בארבעה שבילין חמה מהלכת [...] תשרי מרחשון וכסליו מהלכת בימים כדי ליבש את הנהרות“ (בבלי, מסכת פסחים – דף צד, עמוד ב)
- ”ורבי אליעזר היא, דאמר: בתשרי נברא העולם“ (בבלי, מסכת – דף ראש השנה, עמוד ח)
- ”מֵת אָב וּמֵת אֵלוּל, וּמֵת חֻמָּם / גַּם נֶאֱסַף תִּשְׁרֵי וּמֵת עִמָּם“ (מֵת אָב וּמֵת אֵלוּל, מאת שמואל הנגיד, בפרויקט בן יהודה)
- ”וּכְבָר יָצָא תִּשְׁרֵי יֶרַח חַגֵּינוּ“ (שלהי קיטא, מאת יהודה לייב גורדון, בפרויקט בן יהודה)
- ”בחדשי אלול ואדר הם מתחילים להיפרד איש מעל רעהו בבחינת אויבים. בחדשי תשרי וניסן הם נעשים שונאים גלויים.“ (בדידות, מאת יהודה שטיינברג, בפרויקט בן יהודה)
גיזרון[עריכה]
- מאכדית: Araḫ Tišritum ארֲאח תשׁרִתֻם 𒌚𒇯 – חודש שאפיין את תחילת חלקה השני של השנה, שהסתיימה ע"פ הדת הבבלית בחודש אדר ב', ותחילתה צוינה בניסן.
צירופים[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
תרגום[עריכה]
ראו גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
 ערך בוויקיפדיה: תשרי |