אגם
מראה
אֲגַם
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | אגם |
הגייה* | agam |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | א־ג־ם |
דרך תצורה | משקל קְטָל |
נטיות | ר׳ אֲגַמִּים, אַגְמֵי־ |
- לשון המקרא מקוה מים גדול מוקף ביבשה.
- שטנו לכל אורך האגם, והתבוננו בשקיעה.
- ”...קַח מַטְּךָ וּנְטֵה־יָדְךָ עַל-מֵימֵי מִצְרַיִם, עַל־נַהֲרֹתָם עַל־יְאֹרֵיהֶם וְעַל־אַגְמֵיהֶם וְעַל כָּל־מִקְוֵה מֵימֵיהֶם...“ (שמות ז, פסוק יט)
- ”וְהָיָה הַשָּׁרָב לַאֲגַם, וְצִמָּאוֹן לְמַבּוּעֵי מָיִם; בִּנְוֵה תַנִּים רִבְצָהּ, חָצִיר לְקָנֶה וָגֹמֶא.“ (ישעיהו לה, פסוק ז)
- ”הַהֹפְכִי הַצּוּר אֲגַם־מָיִם; חַלָּמִישׁ לְמַעְיְנוֹ־מָיִם.“ (תהלים קיד, פסוק ח)
- לשון המקרא שטח מרעה רטוב פורה ומלא עשב
- ”האגמים שרפו באש“ (ירמיהו נא, פסוק לב)
- ”בעומדת באגם“ (בבלי, מסכת בבא מציעא – דף ק, עמוד א)
- שאם יהיו כל הימים דיו וכל האגמים קולמוסים וכל בני אדם לבלרין אינן יכולין לכתוב כל מה שקריתי ושניתי ומה ששמשתי לחכמים בישיבה אבות דרבי נתן פרק כה
גיזרון
[עריכה]- כנראה מאכדית agammu 'אגם, ביצה',[1] כמו ארמית אגמא\סורית ܐܳܓ݂ܡܳܐ. נפוץ בתלמוד: "אגמא" ”אלא שאני מיא דשכיחי באגמא“ (בבלי, מסכת שבת – דף קנה, עמוד ב) מן גומא גמי.
נגזרות
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]ניגודים
[עריכה]תרגום
[עריכה]- אוקראינית: озеро
- אנגלית: mere, lake, loch
- אספרנטו: lago
- ערבית: بحيرة
- צרפתית: lac, étang
- רוסית: пруд, озеро
ראו גם
[עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכה] ערך בוויקיפדיה: אגם |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אגמים |
גאוגרפיה פיזית | ||
---|---|---|
תחומים | גאוגרפיה סביבתית • גאומורפולוגיה • הידרולוגיה והידרוגרפיה • חקר קרחונים • מדעי האטמוספירה • מטאורולוגיה • קלימטולוגיה • פלאוקלימטולוגיה • אוקיינוגרפיה • אוקיינוגרפיה פיזיקלית • אוקיינוגרפיה כימית • אוקיינוגרפיה ביולוגית • אוקיינוגרפיה מטאורולוגית | |
מונחים יבשתיים | קרקע • טקטוניקת הלוחות • יבשת • מצר יבשה • ארכיפלג • אי • חצי אי • אטול • מדבר • נווה מדבר • חולות נודדים • חולית • ערבה • סוואנה | |
מונחים ימיים | אוקיינוס • ים • זרם ים • אגם • מעיין • נהר • נחל • דלתה • מפרץ • מפרצון • מצר ים • יובל |