גמא

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Nuvola actions back.png לערך העוסק בגֻּמָא בלשון חז"ל; ראו גֻּמָּה.

גֹּמֶא[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא גומא
הגייה* gome
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ג־מ־א
דרך תצורה משקל קֹטֶל
נטיות
גומא הפפירוס
  1. לשון המקרא סוג בוטני, Cyperus, שבו מינים רבים, בארץ יותר מעשרים מיני בר. רובם צמחי נחלים וביצות. חלקם גם נשתלים לנוי. ידוע במיוחד גמא הפפירוס.
    • ”וַתִּקַּח לוֹ תֵּבַת גֹּמֶא וַתַּחְמְרָה בַחֵמָר וּבַזָּפֶת וַתָּשֶׂם בָּהּ אֶת הַיֶּלֶד וַתָּשֶׂם בַּסּוּף עַל שְׂפַת הַיְאֹר.“ (שמות ב, פסוק ג).
    • ”הֲיִגְאֶה-גֹּמֶא בְּלֹא בִצָּה, יִשְׂגֶּה-אָחוּ בְלִי-מָיִם.“ (איוב ח, פסוק יא).
    • הגומא משמש ליצירת סלים, מחצלות ומוצרי קליעה אחרים.

גיזרון[עריכה]

  • מקראי, גיזרון שנוי במחלוקת:
    • אולי מן גָּמָא 'שתה מים': הצמח שגומא מים, כצמח הגדל בקרבת נחלים וביצות.[1]
    • אולי קרוב אל אגמון במשמע דומה ושניהם אגמון וגומא נגזרים מן אגם,[2] מתוארים 'הצמח של האגם': אגם משמעו המקורי 'ביצה'[3] (כמו במקבילו באכדית agammu 'ביצה').
    • שאול מן מצרית-קדומה בהגיית קֶמַא ḳmꜣ במשמע זהה לעברית,[4] מושאלת לקופטית ⲕⲁⲙ.[5] .מופיע גם בצורה - qma בהוראת קני-סוף . להלן הירוגליף בהגיית גְמי gmi ובהוראת קני סוף :
T14G39Y1M2Z3A

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

מידע נוסף[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: גומא
ויקימינים טקסונומיה בוויקימינים: Cyperus
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: גומא


השורש גמא

השורש ג־מ־א הוא שורש מגזרת נל"א.

נטיות הפעלים[עריכה]

ג־מ־א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל גָּמָא גּוֹמֵא יִגְמָא גְּמָא לִגְמֹא
נִפְעַל נִגְמָא נִגְמָא יִגָּמֵא הִגָּמֵא לְהִגָּמֵא
הִפְעִיל הִגְמִיא מַגְמִיא יַגְמִיא הַגְמֵא לְהַגְמִיא
הֻפְעַל הֻגְמָא מֻגְמָא יֻגְמָא -אין- -אין-
פִּעֵל גִּמֵּא מְגַמֵּא יְגַמֵּא גַּמֵּא לְגַמֵּא
פֻּעַל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְגַּמֵּא מִתְגַּמֵּא יִתְגַּמֵּא הִתְגַּמֵּא לְהִתְגַּמֵּא

גַּמָּא[עריכה]

א"ב יווני
Gamma uc lc.svg
כתיב מלא גמא
הגייה* gama
IPA
ערך מספרי 3
ASCII

A6 ‏(Γ)
D8 ‏(γ)

יוניקוד

0393 ‏(Γ)
03B3 ‏(γ)

אותיות הא"ב היווני
Α α אלפא Β β ביתא
Γ γ גמא Δ δ דלתא
Ε ε אפסילון Ζ ζ זטא
Η η אטא Θ θ תטא
Ι ι יוטא Κ κ קפא
Λ λ למדא Μ μ מו
Ν ν נו Ξ ξ קסי
Ο ο אומיקרון Π π פאי
Ρ ρ רו Σ σ ς סיגמא
Τ τ טאו Υ υ אופסילון
Φ φ פי Χ χ כי
Ψ ψ פסי Ω ω אומגה
  1. לשון חז"ל האות השלישית באלפבית העברי; גִּימֶל.
  2. האות השלישית באלפבית היווני (Γ,γ).
    • ”בְּשָׁלֹשׁ קֻפּוֹת שֶׁל שָׁלֹשׁ שָׁלֹשׁ סְאִין תּוֹרְמִין אֶת הַלִּשְׁכָּה, וְכָתוּב בָּהֶן אל"ף בי"ת גימ"ל; רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר – יְוָנִית כָּתוּב בָּהֶן, אלפ"א בית"א גמ"א.“ (משנה, מסכת שקליםפרק ג, משנה ב)
  3. לשון חז"ל זָוִית זְקוּפָה, כְּצוּרַת הָאוֹת Γ.

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: gamma‏‏‏‏

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: גמא (אות)

גָּמָא[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא גמא
שורש וגזרה ג־מ־א, גזרת נל"א
בניין פָּעַל (קַל)
  1. שתה מים. ובהשאלה: בלע מרחקים, התקדם מהר.
    • "גמאתי מרחקים בדרך אל ליבך" (ארם פדן, המרה).
  2. בהשאלה (1): קלט מידע, קרא בשקיקה.
    • גמאתי כל פיסת אינפורמציה.

גיזרון[עריכה]

  • מקראי. מופיע פעם אחת בבנין פיעל גִּמֵּא ”בְּרַעַשׁ וְרֹגֶז יְגַמֶּא אָרֶץ“ (איוב לט, פסוק כד) ופעם אחת הגמיא ”הגמיאיני נא מעט מים מכדך“ (בראשית כד, פסוק יז) מופיע גם באכדית-גמאֻ, במשמעות זהה.
  • 1: קופטית בהגיית ג'מִי ϫⲓⲙⲓ ובהוראת 'מצא', מושאל מן מצרית-קדומה בהגיית גֶמִי gemi, בהוראת '(לחפש-ו)למצוא'. הרוגליף גמ-מ; gm m:
gmm

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: drink‏‏‏‏ ‏(1)
השורש גמא

השורש ג־מ־א הוא שורש מגזרת נל"א.

נטיות הפעלים[עריכה]

ג־מ־א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל גָּמָא גּוֹמֵא יִגְמָא גְּמָא לִגְמֹא
נִפְעַל נִגְמָא נִגְמָא יִגָּמֵא הִגָּמֵא לְהִגָּמֵא
הִפְעִיל הִגְמִיא מַגְמִיא יַגְמִיא הַגְמֵא לְהַגְמִיא
הֻפְעַל הֻגְמָא מֻגְמָא יֻגְמָא -אין- -אין-
פִּעֵל גִּמֵּא מְגַמֵּא יְגַמֵּא גַּמֵּא לְגַמֵּא
פֻּעַל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְגַּמֵּא מִתְגַּמֵּא יִתְגַּמֵּא הִתְגַּמֵּא לְהִתְגַּמֵּא
  1. Gesenius.
  2. יסטרוב.
  3. Gesenius.
  4. Černý J., Coptic Etymological Dictionary, 1976, page 57
  5. מילון קופטית. גם Černý J., Coptic Etymological Dictionary, 1976, page 57.