שמם

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שָׁמֵם א[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא שמם
שורש וגזרה שׁ־מ־ם, גזרת ע"ע
בניין קל

[[קטגוריה: בניין קל]]


  1. לשון המקרא הָיָה חֲסַר כָּל תֹּכֶן וְרֵיקָנִי, הָיָה שׁוֹמֵם וְעָזוּב.
    • "וַהֲשִׁמֹּתִי אֲנִי אֶת הָאָרֶץ; וְשָׁמְמוּ עָלֶיהָ אֹיְבֵיכֶם הַיֹּשְׁבִים בָּהּ" (ויקרא כו, פסוק לב)
    • "עַל הַרצִיּוֹן שֶׁשָּׁמֵם, שׁוּעָלִים הִלְּכוּ בוֹ" (איכה ה, פסוק יח)
    • "דַּרְכֵי צִיּוֹן אֲבֵלוֹת מִבְּלִי בָּאֵי מוֹעֵד- כָּל שְׁעָרֶיהָ שׁוֹמֵמִין..." (איכה א, פסוק ד)
    • "...וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ וְאַדְמָתֵנוּ עֲבָדִים לְפַרְעֹה, וְתֶן זֶרַע וְנִחְיֶה וְלֹא נָמוּת, וְהָאֲדָמָה לֹא תֵשָׁם" (בראשית מז, פסוק יט)
    • "בְּכָל מָקוֹם אֲשֶׁר הָאֲדָמָה תֵּשַׁם וַתִּשָּׁאֶה שְׁמָמָה." מנדלי מוכר ספרים, "תולדות הטבע א'"
  2. לשון המקרא הֻכָּה בֶּהָלָה וְתִמָּהוֹן, הָיָה נִדְהָם וּמִשְׁתּוֹמֵם.
    • "וְהַבַּיִת הַזֶּה יִהְיֶה עֶלְיוֹן, כָּל עֹבֵר עָלָיו יִשֹּׁם וְשָׁרָק..." (מלכים א׳ ט, פסוק ח)
    • "...חֲרָדוֹת יִלְבָּשׁוּ, עַל הָאָרֶץ יֵשֵׁבוּ, וְחָרְדוּ לִרְגָעִים, וְשָׁמְמוּ עָלָיִךְ" (יחזקאל כו, פסוק טז)
    • "שֹׁמּוּ יְשָׁרִים עַל זֹאת/ כִּי שׁוּעָלִים קְטַנִּים חִבְּלוּ כַּרְמִי לְהַבְזוֹת" סהל בן מצליח, "אמר פיוטים מחוברים"

גיזרון[עריכה]

  • פועל שכיח למדי במקרא. קרוב לו השורש יש"ם היחידאי שגם עניינו היות שומם והרוס[1]. מקבילה לו גם בארמית- שְׁמַם במובן זה.

נגזרות[עריכה]

ביטויים ופתגמים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

מידע נוסף[עריכה]

  • תן דעתך שלפועל זה מערכת נטייה מורכבת ומסועפת עד מאוד (וכאן מדובר בבניין קל); הוא אוצר בו שלוש צורות עתיד: יִשֹּׁם וגם יֵשַׁם וגם יָשֹׁם, צורת העבר שלו היא כשל פועלי מצב רבים בעברית-על דרך משקל "קָטֵל"-דוגמת זָקֵן, צָמֵא, לָמֵד, ולא על דרכם של פועלי הכפולים כפי שרווח בלשון המקרא, ואפילו בצורת הבינוני לפועל קיימים שני מופעים: האחד כבעבר "שָׁמֵם" והשני לפי מרבית פועלי השלמים "שׁוֹמֵם".

ראו גם[עריכה]

הערות שוליים[עריכה]

  1. פעם אחת בתנ"ך: "בְּכֹל מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם הֶעָרִים תֶּחֱרַבְנָה, וְהַבָּמוֹת תִּישָׁמְנָה" (יחזקאל ו, פסוק ו), וכמו כן ראו ישימון.

שָׁמֵם ב[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שמם
הגייה* shamem
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש שׁ־מ־ם
דרך תצורה משקל קָטֵל
נטיות נ': שְׁמֵמָה, ר"ז: שְׁמֵמִים, ר"נ: שְׁמֵמוֹת
  1. לשון המקרא שׁוֹמֵם; מֻפְקָר וּבִלְתִּי נוֹשָׁב.
    • "...וְהָאֵר פָּנֶיךָ עַל מִקְדָּשְׁךָ הַשָּׁמֵם-לְמַעַן אֲדֹנָי" (דנייאל ט, פסוק יז)
    • "שָׂמָהּ לִשְׁמָמָה אָבְלָה עָלַי שְׁמֵמָה; נָשַׁמָּה כָּל-הָאָרֶץ כִּי אֵין אִישׁ שָׂם עַל-לֵב" (ירמיהו יב, פסוק יא)

מילים נרדפות[עריכה]

ראו גם[עריכה]

שִׁמֵּם[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שימם
הגייה* shimem
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש שׁ־מ־ם
דרך תצורה משקל קִטֵּל[1]
נטיות נ': שִׁמֶּמֶת, ר"ז: שִׁמְמִין, ר"נ: שִׁמְמוֹת
  1. נדיר מִי שֶׁאֲחַזוֹ שִׁגָּעוֹן, שֶׁנִּשְׁתַּבְּשָׁה עָלָיו דַּעְתּוֹ.
    • "ולא חגרין, ולא סומין, ולא אלמים, ולא חרשין, ולא שוטין, ולא שִׁמְמִין, לא טפשין ולא חלוקי־לב" (שיר השירים רבה, ד', ז')

גיזרון[עריכה]

  • אברהם אבן שושן טוען כי המילה נוצרה מכיווץ של "שעמם"[2], ואמנם השעמום גורם הרבה לאיבוד השפיות.

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

מידע נוסף[עריכה]

  • המילה מופיעה (במובאה לעיל) כחלק מרצף של בעלי מום. הדגש שהופיע במ"ם בצורת היחיד נשמט לאחר השווא- כנראה בהשפעת הניקוד המקראי- בו אחרי שווא יש נטייה להרפות האותיות שהיו דגושות בצורת היחיד הנפרד, דוגמת: "הַעִוְרִים וְהַפִּסְחִים" (שמואל ב׳ ה, פסוק ו) (קראו על כך עוד כאן-[1]). האקדמיה ללשון העברית גורסת אמנם את היוותרות הדגש, כפי שרווח בלשון הדיבור דוגמת "טִפְּשָׁה", אך אין לראות במנקד לפי דרך המקרא (בהישמט הדגש) כטועה.

הערות שוליים[עריכה]

  1. ומעניין לראות כי יהודה גור גורס במילונו ("מילון עברי", הוצ' "דביר", מהדורה שנייה, 1947) כי המשקל במובאה לעיל הוא קַטָּל דווקא, וכי מנוקד לכאורה: שַׁמָּם- אולם לפי יתר המילים במשפט מניח יותר את הדעת הניקוד לפי משקל קִטֵּל, ואמנם כך גם במקורות נוספים.
  2. אב"ש, "המילון החדש", הוצאת "קריית ספר", 1988.