לדלג לתוכן

עזוב

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

עָזוּב

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלאעזוב
הגייה*azuv
חלק דיברתואר
מיןזכר
שורשע־ז־ב
דרך תצורהמשקל קָטוּל
נטיותנ׳ עֲזוּבָה, ר׳ עֲזוּבִים, נ"ר עֲזוּבוֹת
  1. לשון המקרא שאין עליו השגחה ושימת לב ומופקר לגורלו.
    • ”כִּי כְאִשָּׁה עֲזוּבָה וַעֲצוּבַת רוּחַ קְרָאָךְ אֲדֹנָי וְאֵשֶׁת נְעוּרִים כִּי תִמָּאֵס אָמַר אֱלֹהָיִךְ.“ (ישעיהו נד, פסוק ו)
    • ”תַּחַת הֱיוֹתֵךְ עֲזוּבָה וּשְׂנוּאָה וְאֵין עוֹבֵר וְשַׂמְתִּיךְ לִגְאוֹן עוֹלָם מְשׂוֹשׂ דּוֹר וָדוֹר.“ (ישעיהו ס, פסוק טו)
    • ”מִקּוֹל פָּרָשׁ וְרֹמֵה קֶשֶׁת בֹּרַחַת כָּל הָעִיר בָּאוּ בֶּעָבִים וּבַכֵּפִים עָלוּ כָּל הָעִיר עֲזוּבָה וְאֵין יוֹשֵׁב בָּהֵן אִישׁ.“ (ירמיהו ד, פסוק כט)
    • אגודת "תנו לחיות לצחוק" אוספת חתולים עזובים מן הרחובות אל תאטרון הבובות.
  2. [לא בשימוש] שקיבל כח. מחוזק.

גיזרון

[עריכה]
  1. בינוני מן עזב. בערבית عَازِب‎ (עָאזֵב)רַוָּק, בודד
  2. לשיטת חלק מהפרשנים בצירוף "עצור ועזוב" החוזר על עצמו כמה פעמים במקרא. בראשם רש"י הסובר שמשמעות המילה היא אדם חזק. ובהתאם לשיטתו הלשונית בפועל עזב (3) (עזב תעזב עמו).

צירופים

[עריכה]

נגזרות

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

ניגודים

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]