בש

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בֹּשׁ[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא בוש
שורש וגזרה ב־ו־שׁ, גזרת נע"ו/י
בניין קל


  1. התבושש, נכלם.
    • "וּבֹשׁוּ עֹבְדֵי פִשְׁתִּים, שְׂרִיקוֹת; וְאֹרְגִים, חוֹרָי" (ישעיהו יט, פסוק ט)
    • " אַל-תִּירְאִי כִּי-לֹא תֵבוֹשִׁי, וְאַל-תִּכָּלְמִי כִּי לֹא תַחְפִּירִי: כִּי בֹשֶׁת עֲלוּמַיִךְ תִּשְׁכָּחִי, וְחֶרְפַּת אַלְמְנוּתַיִךְ לֹא תִזְכְּרִי-עוֹד" (ישעיהו נד, פסוק ד)
    • "וַיַּעֲמֵד אֶת-פָּנָיו, וַיָּשֶׂם עַד-בֹּשׁ; וַיֵּבְךְּ אִישׁ הָאֱלֹהִים" (מלכים ב׳ ח, פסוק יא)
    • אִם-כֵּן – קוּם, נֵלְכָה לְדַרְכֵּנוּ!/ אִם-כֵּן, אַל-נֵבוֹשׁ כִּי זָקַנּוּ/ אִם-כֵּן, לֹא עָבְרָה עוֹד עִתֵּנוּ! ("יַלְדוּת", חיים נחמן ביאליק)
    • "הֲתֵבוֹשׁ מֵאֱנוֹשׁ נִכְבָּד בְּגָלוּי/ וּמִזָּקֵן וְשֵׂיבָה הַהֲדוּרָה?..." ("הֲתֵבוֹשׁ מֵאֱנוֹשׁ", ר' שמואל הנגיד)
  2. לשון המקרא נָחַל אַכְזָבָה.
    • "מַה תֵּזְלִי מְאֹד לְשַׁנּוֹת אֶת-דַּרְכֵּךְ; גַּם מִמִּצְרַיִם תֵּבֹשִׁי כַּאֲשֶׁר-בֹּשְׁתְּ מֵאַשּׁוּר" (ירמיהו ב, פסוק לו)
  3. לשון המקרא נִבְהַל, הֻכָּה בְּעָתָה.
    • "וְחַתּוּ, וָבֹשׁוּ-מִכּוּשׁ, מַבָּטָם, וּמִן-מִצְרַיִם, תִּפְאַרְתָּם" (ישיעהו כ, פסוק ה)
  4. לשון המקרא נֶחֱרַב.
    • "כִּי הוּא בֵּין אַחִים יַפְרִיא; יָבוֹא קָדִים רוּחַ יְהוָה מִמִּדְבָּר עֹלֶה, וְיֵבוֹשׁ מְקוֹרוֹ וְיֶחֱרַב מַעְיָנוֹ..." (הושע יג, פסוק טו)

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

למשמעות הראשונה:

למשמעות השנייה:

למשמעות השלישית:


השורש בושׁ

השורש ב־ו־שׁ הוא שורש מגזרת נע"ו/י הניטה לפי משקל "פָּעֹל".

נטיות הפעלים[עריכה]

ב־ו־שׁ עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל בֹּשׁ בּוֹשׁ יֵבוֹשׁ בּוֹשׁ לֵבוֹשׁ
נִפְעַל
הִפְעִיל הֵבִישׁ מֵבִישׁ יָבִישׁ הָבֵשׁ לְהָבִישׁ
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל בּוֹשֵׁשׁ מְבוֹשֵׁשׁ יְבוֹשֵׁשׁ בּוֹשֵׁשׁ לְבוֹשֵׁשׁ
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְבּוֹשֵׁשׁ מִתְבּוֹשֵׁשׁ יִתְבּוֹשֵׁשׁ הִתְבּוֹשֵׁשׁ לְהִתְבּוֹשֵׁשׁ

הערות[עריכה]

  • בבניין קל בגופי הנוכחות והנוכחים החולם המופיע בכל יתר הצורות מתקצר לקמץ קטן מפאת תזוזת הטעם: בָּשְׁתֶּן, בָּשְׁתֶּם.
  • בבניין הפעיל מותרת הנטייה גם על-דרך פועלי נפ"יו; הוֹבִישׁ, אוֹבִישׁ, הוֹבִיׁשִׁי, לְהוֹבִישׁ וכולי.
  • בבניינים הכבדים השורש בו"ש ניטה על-דרך השלמים כבר בלשון חז"ל; בִּיֵּשׁ, לְהִתְבַּיֵּשׁ, יְבֻיַּשׁ וכולי. (ראה נטייה זו במלואה ב־י־שׁ)