משגע

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Filenew.png יש להוסיף לדף זה את הערך: מְשַׁגֵּעַ.

מְשֻׁגָּע[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא משוגע
הגייה* meshuga
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש שׁ־ג־ע
דרך תצורה משקל מְקֻטָּל
נטיות נ׳ מְשֻׁגַּעַת, ר׳ מְשֻׁגָּעִים, נ"ר מְשֻׁגָּעוֹת
  1. שדעתו נטרפה עליו, נִהיה חולה נפש.
    • ”וְהָיִיתָ מְשֻׁגָּע מִמַּרְאֵה עֵינֶיךָ אֲשֶׁר תִּרְאֶה.“ (דברים כח, פסוק לד)
    • ”חֲסַר מְשֻׁגָּעִים אָנִי, כִּי הֲבֵאתֶם אֶת זֶה לְהִשְׁתַּגֵּעַ עָלָי; הֲזֶה יָבוֹא אֶל בֵּיתִי?“ (שמואל א׳ כא, פסוק טז)
    • ”...וַיֹּאמֶר לוֹ הֲשָׁלוֹם, מַדּוּעַ בָּא-הַמְשֻׁגָּע הַזֶּה אֵלֶיךָ; וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם, אַתֶּם יְדַעְתֶּם אֶת-הָאִישׁ וְאֶת-שִׂיחוֹ.“ (מלכים ב׳ ט, פסוק יא)
    • ”בָּאוּ יְמֵי הַפְּקֻדָּה, בָּאוּ יְמֵי הַשִּׁלֻּם; יֵדְעוּ יִשְׂרָאֵל – אֱוִיל הַנָּבִיא, מְשֻׁגָּע אִישׁ הָרוּחַ; עַל רֹב עֲוֹנְךָ, וְרַבָּה מַשְׂטֵמָה.“ (הושע ט, פסוק ז)
    • ”יְהוָה נְתָנְךָ כֹהֵן, תַּחַת יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן, לִהְיוֹת פְּקִדִים בֵּית יְהוָה, לְכָל-אִישׁ מְשֻׁגָּע וּמִתְנַבֵּא; וְנָתַתָּה אֹתוֹ אֶל-הַמַּהְפֶּכֶת, וְאֶל-הַצִּינֹק.“ (ירמיהו כט, פסוק כו)
  2. הוזה, מבוהל,חסר אונים
    • וְהַשָּׂטָן⁠ עוֹמֵד⁠ עַל⁠ יְמָנִי⁠ לֶשֹׁטֵנִי⁠ וְהָיִיתִי⁠ מְשֻׁ⁠גָּע⁠ מִמַּרְאֵה⁠ עֵינִי⁠ אֲשֶׁר⁠ רָאִיתִי⁠ לְקַיֵּ⁠ם⁠ דִּבְרֵי⁠ תּוֹרָה⁠ וּלְהָתָם⁠ הַקְּלָלָה⁠ הַשְּׁנִיָּ⁠ה צבי מרק / מיסטיקה ושיגעון ביצירת ר' נחמן מברסלב [1]
  3. [סלנג] דבר מוזר. שונה מן הרגיל.

גיזרון[עריכה]

מילה מקראית. בעברית החדשה נגזר לאחור הפועל שִׁגֵּעַ.

  • סורית-ארמית מְשֻׁגָּע מִמַּרְאֵה עֵינֶיךָ - תורגם, 'משתוין מפורעונותה'. ראו גם - שגיון, משוגה.

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

ֿ

השורש שׁגע

השורש שׁ־ג־ע הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים[עריכה]

שׁ־ג־ע עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל -אין-
נִפְעַל -אין-
הִפְעִיל -אין-
הֻפְעַל -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל שִׁגֵּעַ מְשַׁגֵּעַ יְשַׁגֵּעַ שַׁגֵּעַ לְשַׁגֵּעַ
פֻּעַל שֻׁגַּע מְשֻׁגָּע יְשֻׁגָּע -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִשְׁתַּגֵּעַ מִשְׁתַּגֵּעַ יִשְׁתַּגֵּעַ הִשְׁתַּגֵּעַ לְהִשְׁתַּגֵּעַ

סמוכין[עריכה]

  1. צבי מרק / מיסטיקה ושיגעון ביצירת ר' נחמן מברסלב עמ' 27