השתומם
מראה
הִשְׁתּוֹמֵם
[עריכה]ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | השתומם |
שורש וגזרה | שׁ־מ־ם, גזרת הכפולים |
בניין | התפעל |
- הִכָּהוּ תִמָּהוֹן.
- "פזרן היה בממונו וקמצן באהבה, ועל זה הייתה משתוממת, אבל לא השתוממות של טרוניה..." (מתוך: "סיפור אהבה", אהרון אפלפלד)
- "הִשְתּוֹמֲמָה מִדֵּי עֲלֹתָהּ לְהַר קֹדֶשׁ/ כִּי רָאֲתָה זָרִים עָלוּ וְלֹא עָלְתָה" "רְשִׁיּוֹת", חטיבה ג', ריה"ל
- ”וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ, וַיִּשְׁתּוֹמֵם כִּי אֵין מַפְגִּיעַ...“ (ישעיהו נט, פסוק טז)
- "...ותוצץ הרעה על ידי אלעזר בן פועירה ויהרגו כל חכמי ישראל והיה העולם משתומם..." (תלמוד בבלי, סדר נשים, מסכת קידושין, דף ס"ו)
- לשון המקרא הֻתְקַף בֶּהָלָה.
- לשון המקרא הָפַךְ מַשְׁמִים, נִתְיַתֵּם מִתְּכוּלָה אוֹ מֵעִנְיָן.
- ”וַתִּתְעַטֵּף עָלַי רוּחִי; בְּתוֹכִי, יִשְׁתּוֹמֵם לִבִּי“ (תהילים קמג, פסוק ד)
גיזרון
[עריכה]- מקור הפועל הינו מן התנ"ך.
נגזרות
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]למשמעות (1):
למשמעות (2):
למשמעות (3):
מידע נוסף
[עריכה]- לשורש שׁ־מ־ם הטיה חריגה קמעה כאשר ניטה בבניין התפעל, מאחר שבמקרא מופיעה גם צורה של ת' הבניין כאשר מידמה היא עם ש' השורש (והרי שאין אמורה היא) ואז יוצרת משמעות קצת שונה של השתעממות, חוסר מַעַשׂ (שניתן לראותה קשורה למשמעות השלישית): ”אַל תְּהִי צַדִּיק הַרְבֵּה, וְאַל תִּתְחַכַּם יוֹתֵר: לָמָּה תִּשּׁוֹמֵם“ (קוהלת ז, פסוק טז).