מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שדירה
הגייה * sdera
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש שׂ־ד־ר
דרך תצורה משקל קְטֵלָה
נטיות שְׂדֵרַת־, ר׳ שְׂדֵרוֹת
שדרות השאנז אליזה בפריז . לשון המקרא טור של דברים ערוכים בסֵדֶר , כגון טור עמודים או טור עצים.
”וַיִּבֶן אֶת-הַבַּיִת וַיְכַלֵּהוּ וַיִּסְפֹּן אֶת-הַבַּיִת גֵּבִים וּשְׂדֵרֹת בָּאֲרָזִים.“ (מלכים א׳ ו , פסוק ט ) ”וְהִקַּפְתֶּם עַל-הַמֶּלֶךְ סָבִיב אִישׁ וְכֵלָיו בְּיָדוֹ, וְהַבָּא אֶל הַשְּׁדֵרוֹת יוּמָת; וִהְיוּ אֶת הַמֶּלֶךְ בְּצֵאתוֹ וּבְבֹאוֹ.“ (מלכים ב׳ יא , פסוק ח ) ”וַיְצַו יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן אֶת-שָׂרֵי הַמֵּאוֹת פְּקֻדֵי הַחַיִל, וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם: הוֹצִיאוּ אֹתָהּ אֶל-מִבֵּית לַשְּׁדֵרֹת , וְהַבָּא אַחֲרֶיהָ הָמֵת בֶּחָרֶב; כִּי אָמַר הַכֹּהֵן: אַל-תּוּמַת בֵּית ה'.“ (מלכים ב׳ יא , פסוק טו ) עברית חדשה רחוב רחב, בדרך כלל נטועים עצים משני עבריו בשורות .
בהשאלה: מעמד חברתי.
”מאתים וחמשים שליחי ישראל מכל שדרות העם ומכל חלקי הארץ, קמו, כאיש אחד, על רגליהם ובהתרגשות רבה ובאובציות סוערות קיבלו פה אחד החלטה הקובעת את הקונסטיטוציה של אסיפת הנבחרים ושל הועד הלאומי.“ (אסיפת הנבחרים יצחק לופבן , בפרויקט בן יהודה ) ככל הנראה גזור משורש ס־ד־ר בחילוף ס/שׂ.
יש שגזרו ממצרית: saṭertȧ בהוראת: שורה של עמודים.[ 1] אסטרטא .
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שדרה
הגייה * shidra
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש שׁ־ד־ר
דרך תצורה משקל קִטְלָה
נטיות
מרכיבי השדרה שלד של אוניית עץ, 1890. השִׁדְרָה: חלק מס' 1 מערכת חוליות האופיינית לכל החולייתנים , ומהווה בגופם את עצם הגב ; והיא משתרעת מאגן הירכיים ועד הגולגולת .
”עַל הַשִּׁדְרָה וְעַל הַגֻּלְגֹּלֶת וְעַל אֵבֶר מִן הַמֵּת וְעַל אֵבֶר מִן הַחַי שֶׁיֵּשׁ עָלָיו בָשָׂר כָּרָאוּי, וְעַל חֲצִי קַב עֲצָמוֹת וְעַל חֲצִי לֹג דָּם“ (משנה, מסכת נזיר – פרק ע, משנה ב ) ”נִפְחֲתָה הַגֻּלְגֹּלֶת וְלֹא נִקַב קְרוּם שֶׁל מֹחַ, נִקַב הַלֵּב וְלֹא לְבֵית חֲלָלוֹ, נִשְׁבְּרָה הַשִּׁדְרָה וְלֹא נִפְסַק הַחוּט שֶׁלָּהּ, נִטְּלָה הַכָּבֵד וְנִשְׁתַּיַּר הֵימֶנָּה כַזַּיִת“ (משנה, מסכת חולין – פרק ג, משנה ב ) ”רַבִּי חֲנִינָא בֶן אַנְטִיגְנוֹס אוֹמֵר, כֹּל שֶׁיֶּשׁ לוֹ שְׁנֵי גַבִּים וּשְׁתֵּי שִׁדְרָאוֹת .“ (משנה, מסכת בכורות – פרק ז, משנה ב ) ”עָלָה לְדֹפֶן הַיְמָנִית, הָיָה חוֹתֵךְ וְיוֹרֵד עַד הַשִּׁדְרָה , וְלֹא הָיָה נוֹגֵעַ בַּשִּׁדְרָה , עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לִשְׁתֵּי צְלָעוֹת רַכּוֹת.“ (משנה, מסכת תמיד – פרק ד, משנה ג ) ”וּשְׁמוֹנָה עָשָׂר חֻלְיוֹת בַּשִּׁדְרָה , תִּשְׁעָה בָּרֹאשׁ, שְׁמוֹנָה בַּצַּוָּאר, שִׁשָּׁה בַּמַּפְתֵּחַ שֶׁל לֵב, וַחֲמִשָּׁה בִּנְקָבָיו.“ (משנה, מסכת אהלות – פרק א, משנה ח ) (ימאות ) בהשאלה מן (1): הקורה העיקרית התחתונה של שלד ספינה, אליה מחוברים הצלעות, קנה החרטום ומזוזת הירכתיים.
"שדרה (keel) – קורת עץ ישרה העוברת לארך הסירה באמצעיתה מתחת לה." (הועדה להדרכה ימית של הסוכנות היהודית לא"י, ימאות למעשה, 1945) "אֶפְשָׁר הָיָה לִרְאוֹת רַק אֶת עַמּוּד הַיַרְכָתַיִם שֶׁלָּהּ, אֶת לוּחִית־הַזִהוּי 'שְׁלַל הַיָּם', חֵלֶק מִן הַשִׁדְרָה שֶׁלָּה וְכַמָּה צְלָעוֹת שֶׁנָּפְלוּ מִמְקוֹמָן." (ג'ון מייספילד, חבורת חצות . מאנגלית: גדעון טורי ) השורש ש־ד־ר מקיים חילוף ז/ד עם השורש שׁ־ז־ר בין ארמית לעברית. בלשון חז"ל במקורות הארצישראליים לפעמים מופיע "שִׁזְרָה" במקום "שדרה" (כגון תוספתא פאה ג,יא; ירושלמי תענית ב,ב). ערך בוויקיפדיה:
שדרה
ערך בוויקיפדיה: שדרה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שדרות
ערך בוויקיפדיה: שדרה