מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
זנב
|
הגייה* |
zanav
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
ז־נ־ב
|
דרך תצורה |
משקל קָטָל
|
נטיות |
ר׳ זְנָבוֹת, זְנַב־, ר׳ זַנְבוֹת־,
|
- לשון המקרא איבר גמיש ומוארך בקצה גופם של בעלי חיים, בהמשך לעמוד השדרה. משמש למטרות שונות.
- ”וַיֵּלֶךְ שִׁמְשׁוֹן וַיִּלְכֹּד שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שׁוּעָלִים וַיִּקַּח לַפִּדִים וַיֶּפֶן זָנָב אֶל זָנָב וַיָּשֶׂם לַפִּיד אֶחָד בֵּין שְׁנֵי הַזְּנָבוֹת בַּתָּוֶךְ.“ (שופטים טו, פסוק ד)
- למה לפיל יש זנב? כדי שלא יסתיים באופן פתאומי!
- לשון המקרא בהשאלה מן (1): אחד מפשוטי העם, מובל ולא מוביל.
- ”הוּא יַלְוְךָ וְאַתָּה לֹא תַלְוֶנּוּ הוּא יִהְיֶה לְרֹאשׁ וְאַתָּה תִּהְיֶה לְזָנָב.“ (דברים כח, פסוק מד)
- ”וַיַּכְרֵת יְהוָה מִיִּשְׂרָאֵל רֹאשׁ וְזָנָב כִּפָּה וְאַגְמוֹן יוֹם אֶחָד.“ (ישעיהו ט, פסוק יג)
- לשון המקרא בהשאלה מן (1): קצה, בדל.
- ”וְאָמַרְתָּ אֵלָיו הִשָּׁמֵר וְהַשְׁקֵט אַל תִּירָא וּלְבָבְךָ אַל יֵרַךְ מִשְּׁנֵי זַנְבוֹת הָאוּדִים הָעֲשֵׁנִים הָאֵלֶּה בָּחֳרִי אַף רְצִין וַאֲרָם וּבֶן רְמַלְיָהוּ.“ (ישעיהו ז, פסוק ד)
- זנב הסיגריה נשמט משפתיו.
- [תעופה] בהשאלה מן (1): משטח היגוי אחורי המרוחק ממרכז הכובד של כלי הטיס, ומשמש לצורך שינוי מצבו הזוויתי במרחב.
- המילה דומה למלים רבות בשפות שמיות, ויתכן שמקורה בפרוטו־שמית. השוו לאכדית: zibbatu, לגעז: ዘኑበ፡, לארמית: דנבא.[1]
מילים נרדפות[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
 ערך בוויקיפדיה: זנב |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: זנב |
הערות שוליים[עריכה]
השורש זנב
|
השורש ז־נ־ב הוא שורש מגזרת השלמים גזור שם מן זָנָב[2].
נטיות הפעלים[עריכה]
ז־נ־ב
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
|
|
|
|
|
נִפְעַל
|
|
|
|
|
|
הִפְעִיל
|
|
|
|
|
|
הֻפְעַל
|
|
|
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
זִנֵּב
|
מְזַנֵּב
|
יְזַנֵּב
|
זַנֵּב
|
לְזַנֵּב
|
פֻּעַל
|
|
|
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
הִזְדַּנֵּב
|
מִזְדַּנֵּב
|
יִזְדַּנֵּב
|
הִזְדַּנֵּב
|
לְהִזְדַּנֵּב
|
| |
|
ניתוח דקדוקי - פועל
|
כתיב מלא |
זינב
|
שורש וגזרה |
ז־נ־ב
|
בניין |
פִּעֵל
|
- פגע בחלק האחורי של המחנה עפ"ר נעשה תוך כדי מרדף ותפיסת האחרונים הנחשלים
- ”אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ, וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל-הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ--וְאַתָּה, עָיֵף וְיָגֵעַ; וְלֹא יָרֵא, אֱלֹהִים“ (דברים כה, פסוק יח)
- ”וְאַתֶּם אַל תַּעֲמֹדוּ רִדְפוּ אַחֲרֵי אֹיְבֵיכֶם וְזִנַּבְתֶּם אוֹתָם אַל תִּתְּנוּם לָבוֹא אֶל עָרֵיהֶם “ (יהושע י, פסוק יט)
- במלחמת וויאטנם כוחות הוייטקונג היו מזנבים בחיילי אמריקה הנסוגים
- המילה מופיעה פעמים במקרא בהקשר דומה. כנראה גזור שם מן זָנָב
פרשנים מפרשים[עריכה]
- חז"ל: היו חותכין מילותיהן (לשון נקיה)
מילים נרדפות[עריכה]
השורש זנב
|
השורש ז־נ־ב הוא שורש מגזרת השלמים גזור שם מן זָנָב[4].
נטיות הפעלים[עריכה]
ז־נ־ב
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
|
|
|
|
|
נִפְעַל
|
|
|
|
|
|
הִפְעִיל
|
|
|
|
|
|
הֻפְעַל
|
|
|
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
זִנֵּב
|
מְזַנֵּב
|
יְזַנֵּב
|
זַנֵּב
|
לְזַנֵּב
|
פֻּעַל
|
|
|
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
הִזְדַּנֵּב
|
מִזְדַּנֵּב
|
יִזְדַּנֵּב
|
הִזְדַּנֵּב
|
לְהִזְדַּנֵּב
|
| |
|
- ↑ לפחות הפועל הכבד שנוצר מאוחר
- ↑ לפחות הפועל הכבד שנוצר מאוחר
- ↑ לפחות הפועל הכבד שנוצר מאוחר
- ↑ לפחות הפועל הכבד שנוצר מאוחר