השתרע
מראה
הִשְׂתָּרֵעַ
[עריכה]ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | השתרע |
שורש וגזרה | שׂ־ר־ע |
בניין | הִתְפַּעֵל |
- הגיע למלוא אורכו ורוחבו.
- ”כִּי־קָצַר הַמַּצָּע מֵהִשְׂתָּרֵעַ; וְהַמַּסֵּכָה צָרָה כְּהִתְכַּנֵּס.“ (ישעיהו כח, פסוק כ)
- ”ממעל השתרעה כיפת השמיים בת גוון אחד, אמוץ ועצוב, שנקודות צהובות, זוחלות ומכאיבות לעיניים – מעין מיקרובים של פמליה של מעלה – היו נולדות בחוּבה לרגעים.“ (לאור הונוס, מאת לוי אריה אריאלי, בפרויקט בן יהודה)
- ”ממרום הפסגה, אשר שם נטענו אהלינו, הבטנו על היאור המשתרע לרגלינו כראי מוצק, והנהו כולו שלאנן ושלו.“ (שִׁירָה וּפְרוֹזָה, מאת מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, בפרויקט בן יהודה)
- ”ארץ-רחבה היתה ארץ-ישראל, משתרעת לשני עברי הירדן מערבה ומזרחה, ואך בימי נציבנו כמו יצאה מתוך גבולות ארצנו נחלת בני-גד ובני-ראובן וחצי שבט המנשה ולישראל אין חלק בה.“ (ארץ-ישראל תחת שלטון-הצבא הבריטי, מאת מרדכי בן הלל הכהן, בפרויקט בן יהודה)
- ”פעם יגדלו ויהיו לענן המכסה פני השמש ופעם יעברו ויכלו, ועוד מעט והנה נקבצו ונאספו אל מקום אחד, וישתרעו על כל מרחבי הרקיע, ורק זר כהה יראה מבין העננים“ (שמעון עציוני, כרך ב', מאת יחיאל יוסף לבונטין, בפרויקט בן יהודה)
- ”פקחתי את עיני והנה על הר גבוה ותלול אנכי עומד, לרגלי תשתרע בקעה רחבת ידים, ובתוך הבקעה מדורת אש גדולה מאד.“ (ליל שימורים, מאת יהודה ליב קצנלסון, בפרויקט בן יהודה)
- ”ממולי, במרחק 12 מ', היתה עמדה ערבית ואני הייתי צריכה להסתכל כל הזמן לעבר הרחוב שהשתרע לפני הבית ולשים לב (בחשיכה) אם אין הערבים מנסים להתקרב.“ (מגילת העיר העתיקה, מאת עדינה שריון, בפרויקט בן יהודה)
גיזרון
[עריכה]- פועל משורש זה מופיע פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל.