חליה
מראה
חֻלְיָה
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | חוליה |
הגייה* | khulya |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | ח־ל־י/ה |
דרך תצורה | משקל קֻטְלָה |
נטיות | ר׳ חֻלְיוֹת, חֻלְיַת־ |
- לשון חז"ל מפרק עצם בעמוד השדרה, או אחר.
- ”אֵלּוּ מְטַמְּאִין בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא – [...] הַשִּׁדְרָה וְהַגֻּלְגֹּלֶת שֶׁחָסָרוּ; כַּמָּה הוּא חֶסְרוֹן בַּשִּׁדְרָה, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים שְׁתֵּי חֻלְיוֹת, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים אֲפִלּוּ חֻלְיָה אֶחָת; וּבַגֻּלְגלֶת, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים כִּמְלוֹא מַקְדֵּחַ.“ (משנה, מסכת אהלות – פרק ב, משנה ג)
- לשון חז"ל בהשאלה: טבעת המרכיבה שרשרת.
- ”הֵם הֵעִידוּ עַל תַּנּוּר שֶׁחִתְּכוֹ חֻלְיוֹת וְנָתַן חוֹל בֵּין חֻלְיָא לְחֻלְיָא שֶׁהוּא טָמֵא.“ (משנה, מסכת עדיות – פרק ז, משנה ז)
- קשר הגדיל בציצית
- "הגדיל יעשהו חוליות חוליות, כל חוליה משלשה כריכות" (בן איש חי שנה ראשונה פרשת לך לך).
- מהנ"ל- קבוצת אנשים במערכה. בדרך כלל יחידה צבאית, או כיתת מחבלים.
- נשלחה חולית חיילים לביצוע סריקה.
- לשון חז"ל אבן בעלת חור המונחת על פי הבאר.
- ”חֻלְיַת הַבּוֹר וְהַסֶּלַע שֶׁהֵן גְּבוֹהִין עֲשָׂרָה וְרָחְבָּן אַרְבָּעָה, הַנּוֹטֵל מֵהֶן וְהַנּוֹתֵן עַל גַּבָּן, חַיָּב, פָּחוֹת מִכֵּן, פָּטוּר.“ (משנה, מסכת שבת – פרק יא, משנה ב)
- ”בּוֹר בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וְחֻלְיָתוֹ גְבוֹהָה עֲשָׂרָה טְפָחִים...“ (משנה, מסכת עירובין – פרק י, משנה ז)
- "תינוק שנפל לבור עוקר חוליה ומעלהו" (רמב"ם)
- [ארמית] ממתקים חלי – דבר מתוק
- ”אנא שדרי ליה חוליא ואיהו שדר לי חריפא“ (בבלי, מסכת מגילה – דף ז, עמוד ב)
גיזרון
[עריכה]- (5:) במשמעות זו גם במגילת הנחושת [1]
צירופים
[עריכה]נגזרות
[עריכה]תרגום
[עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכה] ערך בוויקיפדיה: חוליה |
- ↑ שמעון שרביט / "עיונים במילונה של מגילת הנחושת" בית מקרא, כתב-עת לחקר המקרא ועולמו כרך יב, חוברת ג; תמוז תשכ"ז.עמ' 130