צדוקי
מראה
צְדוֹקִי גם צַדּוּקִי
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | צדוקי |
הגייה* | tsdoki tsaduki |
חלק דיבר | תואר |
מין | זכר |
שורש | צ־ד־ק |
דרך תצורה | צדוק + ־ִי |
נטיות | נ׳ צְדוֹקִית, ר׳ צְדוֹקִים |
- לשון חז"ל בן לכת יהודית בתקופת בית שני שהייתה מזוהה עם האריסטוקרטיה ומעמד הכהונה.
- ”אֵין הָעֵדִים זוֹמְמִין נֶהֱרָגִין, עַד שֶׁיִּגָּמֵר הַדִּין, שֶׁהֲרֵי הַצְּדוֹקִין אוֹמְרִים, עַד שֶׁיֵּהָרֵג, שֶׁנֶּאֱמַר נֶפֶשׁ תַּחַת נָפֶשׁ.“ (משנה, מסכת מכות – פרק א, משנה ו)
- ”רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אַל תִּתְּנוּ מָקוֹם לַצְּדוֹקִים לִרְדּוֹת, אֶלָּא הוּא נוֹטֵל וּמְקַדֵּשׁ.“ (משנה, מסכת פרה – פרק ג, משנה ג)
- שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:משנה) אין מסכת נדה, האם הכוונה היא לנידה?. ”בְּנוֹת צְדוֹקִין, בִּזְמַן שֶׁנָּהֲגוּ לָלֶכֶת בְּדַרְכֵי אֲבוֹתֵיהֶן, הֲרֵי הֵן כַּכּוּתִיּוֹת.“ (משנה, מסכת נדה – פרק ד, משנה ב)
- ”אוֹמְרִים צְדוֹקִים, קוֹבְלִין אָנוּ עֲלֵיכֶם פְּרוּשִׁים, שֶׁאַתֶּם אוֹמְרִים, כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ מְטַמְּאִין אֶת הַיָּדַיִם, וְסִפְרֵי הֲמִירָס אֵינָם מְטַמְּאִין אֶת הַיָּדָיִם.“ (משנה, מסכת ידים – פרק ד, משנה ו)
גיזרון
[עריכה]- ע"ש צָדוֹק רבם[1]
- ע"ש צדוק הכהן, שנחשב לאבי הכוהנים[דרוש מקור] [דרושה הבהרה].
- הידיעות על בית צדוק בין סוף תקופת שלמה לבין ימיהם של המלך יאשיהו ועמיתו חלקיהו לבית צדוק מעורפלות הן,והתחקות אחר מקור שורש שמו של בית האב מובילה לשמו של מלכיצדק מלך ירושלים הגוי. אבל בכל זאת ניכרת בכל דברי המקרא ההשקפה (או התעמולה) שבית זה שימש בכהונה גדולה כל ימי בית ראשון, ואין בידנו עדות לכהן גדול שלא היה מבית זה [2].
מילים נרדפות
[עריכה]ניגודים
[עריכה]תרגום
[עריכה]- אנגלית: Sadducee
ראו גם
[עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכה] ערך בוויקיפדיה: צדוקים |