מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
- מה שנעשה שנהיה או השתנה. בדרך כלל דווקא ללא כוונת בר דעת.
- ”וּלְקַחְתֶּם גַּם אֶת זֶה מֵעִם פָּנַי וְקָרָהוּ אָסוֹן וְהוֹרַדְתֶּם אֶת שֵׂיבָתִי בְּרָעָה שְׁאֹלָה“ (בראשית מד, פסוק כט)
- ”וַיִּשָּׁבַע לָהּ שָׁאוּל בַּאדני אִם יִקְּרֵךְ עָוֹן בַּדָּבָר הַזֶּה“ (שמואל א׳ כח, פסוק י)
- ”וַתֵּלֶךְ וַתָּבוֹא וַתְּלַקֵּט בַּשָּׂדֶה אַחֲרֵי הַקֹּצְרִים וַיִּקֶר מִקְרֶהָ חֶלְקַת הַשָּׂדֶה לְבֹעַז“ (רות ב, פסוק ג)
- ”הֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ וְהַכְּסִיל בַּחֹשֶׁךְ הוֹלֵךְ וְיָדַעְתִּי גַם אָנִי שֶׁמִּקְרֶה אֶחָד יִקְרֶה אֶת כֻּלָּם“ (קהלת ב, פסוקים יד – טו)
- מה קורה אתך אחי?
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
קרה
|
הגייה* |
kara
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
נקבה
|
שורש |
ק־ר־ר
|
דרך תצורה |
משקל קַטְלָה (תשלום דגש)
|
נטיות |
|
- תופעת אקלים כשהטמפרטורה בארץ מגיעה לנקודת הקפאון.
- ”...הַחוֹנִים בַּגְּדֵרוֹת בְּיוֹם קָרָה, שֶׁמֶשׁ זָרְחָה וְנוֹדַד וְלֹא־נוֹדַע מְקוֹמוֹ אַיָּם.“ (נחום ג, פסוק יז)
- ”מַשְׁלִיךְ קַרְחוֹ כְפִתִּים; לִפְנֵי קָרָתוֹ מִי יַעֲמֹד?“ (תהלים קמז, פסוק יז)
- ”עָרוֹם יָלִינוּ, מִבְּלִי לְבוּשׁ; וְאֵין כְּסוּת, בַּקָּרָה.“ (איוב כד, פסוק ז)
- "עוֹדֶנִּי מְשׁוֹטֵט בָּעוֹלָם הָרָחָב / נִצְרָב בַּקָּרָה וּבַחֹם" (מַיִם מִתּוֹךְ הַבְּאֵר, מאת יורם טהרלב)
- "ואני ראיתי ברוש / שניצב בתוך שדה מול פני השמש / בחמסין, בקרה, / אל מול פני הסערה." (ברוש, מאת אהוד מנור)
ניתוח דקדוקי - פועל
|
כתיב מלא |
קירה
|
שורש וגזרה |
ק־ר־י/ה
|
בניין |
פִּעֵל
|
- הניח סכך כיסוי או גג
- ”הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲלִיּוֹתָיו הַשָּׂם עָבִים רְכוּבוֹ הַמְהַלֵּךְ עַל כַּנְפֵי רוּחַ“ (תהלים קד, פסוק ג)
- ”וְאֵת שַׁעַר הַיְשָׁנָה הֶחֱזִיקוּ יוֹיָדָע בֶּן פָּסֵחַ וּמְשֻׁלָּם בֶּן בְּסוֹדְיָה הֵמָּה קֵרוּהוּ וַיַּעֲמִידוּ דַּלְתֹתָיו וּמַנְעֻלָיו וּבְרִיחָיו“ (נחמיה ג, פסוק ו)
- ”הַמְקָרֶה סֻכָּתוֹ בְּשִׁפּוּדִין אוֹ בַּאֲרֻכּוֹת הַמִּטָּה“ (משנה, מסכת סוכה – פרק א, משנה ח)
- המילה מופיעה פעמיים במקרא.
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
קרה
|
הגייה* |
kare
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
ק־ר־י/ה
|
דרך תצורה |
משקל קָטֵל
|
נטיות |
ס׳ קְרֵה־
|
- לשון המקרא אירוע של פליטת זרע.
- ”כִּי יִהְיֶה בְךָ אִישׁ אֲשֶׁר לֹא יִהְיֶה טָהוֹר מִקְּרֵה לָיְלָה וְיָצָא אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה לֹא יָבֹא אֶל תּוֹךְ הַמַּחֲנֶה.“ (דברים כג, פסוק יא)
- מילה יחידאית במקרא. מקביל לצורה החז"לית קֶרִי.
- קרוב לערבית: قَرﺀ (קַרְאָ) וסורית: ܩܸܪܝܵܐ (קִרְיָא) - וסת.[1]
- יש אומרים שבאמת המילה כאן היא "מִקְרֵה", והמ"ם נפלה ובמקומה בא דגש (שאלה דומה נפלה במילה המקראית "כַּדּוּר").[2]
- ↑ מ"צ קדרי, מילון העברית המקראית עמ' 964.
- ↑ רד"צ הופמן, דברים כג, יא.