מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
כרע
|
הגייה* |
kera
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
כ־ר־ע
|
דרך תצורה |
משקל קֶטֶל
|
נטיות |
ר׳ כְּרָעַיִם, נ׳ כְּרָע־, נ"ר כַּרְעֵי־
|
- לשון המקרא רגל של בעלי חיים, ובייחוד הפרק התחתון בגף אצל בעלי חיים, ממפרק הברך ומטה.
- ”אַל-תֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ נָא וּבָשֵׁל מְבֻשָּׁל בַּמָּיִם כִּי אִם-צְלִי-אֵשׁ רֹאשׁוֹ עַל-כְּרָעָיו וְעַל-קִרְבּוֹ.“ (שמות יב, פסוק ט)
- ”כֹּה אָמַר יְהוָה כַּאֲשֶׁר יַצִּיל הָרֹעֶה מִפִּי הָאֲרִי שְׁתֵּי כְרָעַיִם אוֹ בְדַל אֹזֶן כֵּן יִנָּצְלוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַיּשְׁבִים בְּשֹׁמְרוֹן בִּפְאַת מִטָּה וּבִדְמֶשֶׁק עָרֶשׂ.“ (עמוס ג, פסוק יב)
- ”אַךְ אֶת-זֶה תֹּאכְלוּ מִכֹּל שֶׁרֶץ הָעוֹף הַהֹלֵךְ עַל-אַרְבַּע אֲשֶׁר-לוֹ כְרָעַיִם מִמַּעַל לְרַגְלָיו לְנַתֵּר בָּהֵן עַל-הָאָרֶץ.“ (ויקרא יא, פסוק כא)
- ”אֵבָרִין בְּאֵבְרֵי בַעֲלֵי מוּמִין, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אִם קָרַב רֹאשׁ אֶחָד מֵהֶן, יִקְרְבוּ כָל הָרָאשִׁין; כְּרָעוֹ שֶׁל אֶחָד מֵהֶן, יִקְרְבוּ כָל הַכְּרָעָיִם; וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֲפִלּוּ קָרְבוּ כֻלָּם חוּץ מֵאֶחָד מֵהֶן, יֵצֵא לְבֵית הַשְּׂרֵפָה.“ (משנה, מסכת זבחים – פרק ח, משנה ה)
- לשון חז"ל בהשאלה: רגל של רהיט.
- מקביל לאכדית: kurītu, סורית: ܟܪܵܥܵܐ (כְּרָעָא) - שוק, רגל תחתית. ערבית: كُرَاع (כֻּרַאע). קרוב לאוגריתית: 𐎋𐎗𐎓 (כרע) - מפרק האצבע.[1]
- ↑ A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, Wilfred G. E. Watson, page 449
- ירד על ברכיו, לרוב כאות כבוד לאחר.
- ”גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה מִטֶּרֶף בְּנִי עָלִיתָ כָּרַע רָבַץ כְּאַרְיֵה וּכְלָבִיא מִי יְקִימֶנּוּ.“ (בראשית מט, פסוק ט)
- ”וַיְהִי מִסְפַּר הַמֲלַקְקִים בְּיָדָם אֶל-פִּיהֶם שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אִישׁ וְכֹל יֶתֶר הָעָם כָּרְעוּ עַל-בִּרְכֵיהֶם לִשְׁתּוֹת מָיִם.“ (שופטים ז, פסוק ו)
- ”בִּי נִשְׁבַּעְתִּי יָצָא מִפִּי צְדָקָה דָּבָר וְלֹא יָשׁוּב כִּי-לִי תִּכְרַע כָּל-בֶּרֶךְ תִּשָּׁבַע כָּל-לָשׁוֹן.“ (ישעיהו מה, פסוק כג)
- ”הֵמָּה כָּרְעוּ וְנָפָלוּ וַאֲנַחְנוּ קַּמְנוּ וַנִּתְעוֹדָד.“ (תהלים כ, פסוק ט)
- ”לְפָנָיו יִכְרְעוּ צִיִּים וְאֹיְבָיו עָפָר יְלַחֵכוּ.“ (תהלים עב, פסוק ט)
- ”כּוֹשֵׁל יְקִימוּן מִלֶּיךָ וּבִרְכַּיִם כֹּרְעוֹת תְּאַמֵּץ.“ (איוב ד, פסוק ד)
- מקראי, בערבית רַַקַע. מקביל לפועל באוגריתית k-r-ʕ 'השתחווה'[1].
- ↑ A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, Wilfred G. E. Watson, page 449