שרב

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שָׁרָב[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שרב
הגייה* sharav
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש שׁ־ר־ב
דרך תצורה משקל קָטָל
נטיות ר׳ שְׁרָבִים; שְׁרַב־, ר׳ שַׁרְבֵי־; כ׳ שְׁרָבׂו
שקע שרבי (הקווים הלבנים מראים את הלחץ בקרקע) בגבול מצרים-לוב, בדרכו לישראל. האוויר מסתובב סביבו נגד כיוון השעון, האיור מראה בבירור כי הוא מזרים אוויר חם ומדברי צפונה (מפת 500 מ"ב + קרקע)
  1. לשון המקרא מזג אוויר חם ויבש.
    • ”לֹא יִרְעָבוּ וְלֹא יִצְמָאוּ וְלֹא יַכֵּם שָׁרָב וָשָׁמֶשׁ, כִּי מְרַחֲמָם יְנַהֲגֵם וְעַל מַבּוּעֵי מַיִם יְנַהֲלֵם.“ (ישעיהו מט, פסוק י)
    • ”"הִתְעוּנִי חַרְבוֹנֵי צָהֳרַיִם אֶל פִּנַּת סְתָרִים בַּעֲזוּבַת הַגָּן, עָיַפְתִּי לַשָּׁרָב וָאֶצְנַח פְּרִי דָשֵׁן, כְּבַד-עָסִיס, לְרַגְלֵי חָרוּב רַעֲנָן."“ (הִתְעוּנִי חַרְבוֹנֵי צָהֳרַיִם..., מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
    • "תם השרב הגדול ; השמש רד לים הכחול ; ורוח חרישית מרגיעה ; פנים וצוואר נחיריים ודם." שלל שרב, מאיר אריאל
  2. לשון המקרא חזון התעתועים הנראה במדבר (בלועזית: פטה־מורגנה)
    • ”וְהָיָה הַשָּׁרָב לַאֲגַם וְצִמָּאוֹן לְמַבּוּעֵי מָיִם, בִּנְוֵה תַנִּים רִבְצָהּ חָצִיר לְקָנֶה וָגֹמֶא.“ (ישעיהו לה, פסוק ז)

גיזרון[עריכה]

  • המילה שָׁרָב מקורה בתנ"ך, ומקובל לפרשה כחום ויובש. בלשונות שמיות אחרות מילים מאותו השורש נושאות משמעות דומה ('חום' בארמית ארץ־ישראלית, 'רוח מדברית חמה' בסורית ועוד)[1].

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: שרב

הערות שוליים[עריכה]

  1. שרב וחמסין באתר האקדמיה ללשון העברית, אפריל 2014