שרב
מראה
שָׁרָב
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | שרב |
הגייה* | sharav |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | שׁ־ר־ב |
דרך תצורה | משקל קָטָל |
נטיות | ר׳ שְׁרָבִים; שְׁרַב־, ר׳ שַׁרְבֵי־; כ׳ שְׁרָבׂו |
- לשון המקרא מזג אויר חם ויבש.
- ”לֹא יִרְעָבוּ וְלֹא יִצְמָאוּ וְלֹא יַכֵּם שָׁרָב וָשָׁמֶשׁ, כִּי מְרַחֲמָם יְנַהֲגֵם וְעַל מַבּוּעֵי מַיִם יְנַהֲלֵם.“ (ישעיהו מט, פסוק י)
- ”"הִתְעוּנִי חַרְבוֹנֵי צָהֳרַיִם אֶל פִּנַּת סְתָרִים בַּעֲזוּבַת הַגָּן, עָיַפְתִּי לַשָּׁרָב וָאֶצְנַח פְּרִי דָשֵׁן, כְּבַד-עָסִיס, לְרַגְלֵי חָרוּב רַעֲנָן."“ (הִתְעוּנִי חַרְבוֹנֵי צָהֳרַיִם..., מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
- "מֵעָלֵינוּ הַתַּפּוּחַ כְּבָר נָשַׁר בַּסְּתָו, / וְנִרְטַבְנוּ בַּמָּטָר בַּחֹרֶף, / עוֹד מְעַט יַגִּיעַ קַיִץ וְאִתּוֹ שָׁרָב, / עַד מָתַי תַּהַפְכִי לָנוּ עֹרֶף?" (סֵרֵנָדָה לָךְ, מאת נעמי שמר)
- "תם השרב הגדול / השמש רד לים הכחול / ורוח חרישית מרגיעה / פנים וצוואר נחיריים ודם." (שלל שרב
, מאת מאיר אריאל)
- לשון המקרא חזון התעתועים הנראה במדבר (בלועזית: פטה־מורגנה)
גיזרון
[עריכה]מידע נוסף
[עריכה]הַשָּׁרָב FATA MORGANA תופעה הנוצרת בעיקר במדבר שהיא בבחינת 'תעתוע-רואי' (אופטי,ויזואלי) . שילוב של חום, יובש ,תאורה חזקה של השמש, בזוית קריטית של הצופה ביחס המקום בו נצפית התופעה . בעיני המתבונן התופעה נראית כמקום בו יש מים . מקור : וְהָיָה הַ'''שָּׁרָב''' לַאֲגַם וְצִמָּאוֹן לְמַבּוּעֵי מָיִם, בִּנְוֵה תַנִּים רִבְצָהּ חָצִיר לְקָנֶה וָגֹמֶא. (ישעיהו מט' פסוק י' ) שָּׁרָב - אילוזיה בהיפוך לאֲגַם - ריאליה .
מילים נרדפות
[עריכה]תרגום
[עריכה]ראו גם
[עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכה]![]() |
- שרב וחמסין באתר האקדמיה ללשון העברית, אפריל 2014
- רוביק רוזנטל, חמסין, הזירה הלשונית
- ערן חדד, הגדרות שרב, באתר סיזנטויפדיה
הערות שוליים
[עריכה]- ↑ שרב וחמסין באתר האקדמיה ללשון העברית, אפריל 2014